|
22/10/2003 22:25
|
חמו
|
מאת:
|
|
לעתליה
|
כותרת:
|
תודה באמת שכתבו לי מכל הלב... אבל אני מרגישה כרגע יותר בתחושה שלך... וכל כך רציתי להצליח לשלב בין שני העולמות של ציצי ובקבוק כשנוח ובמת שלושה חודשים לא ממש נהניתי מההנקה השפריץ לי וגם כאב וגם עייף להיות היחידה שקמה כל הזמן (כי באמת כמו שכתבו מבחינת הבעל זכיתי בפיס הוא כזה שעוזר בכל)אחרי המשבר הזה נהיה קצת סדר בבלגן פחות כאב הזמן בין הנקה להנקה גדל אבל אין אפשרות לצאת לדוגמה לסיבוב התאוררות לבד או עם הגדולה שלי שרוצה זמן כייף שופינג רק עם אמא - זה לא מתאפשר כרגע יש גברת צעירה נוספת.
ברור לי שהקטנה זקוקה להרבה מגע והיא מקבלת מכל הסובבים פה אמא אבא שני אחים שרצו בה מאוד ושמחים בצעצוע שלהם, סבא סבתא + דוד וגם שכנים שאנחנו כמו משפחה ענקית.
והיא רוצה רק אותי יושבת על הברכים של משהו אחר שמחה וטובת לב פתאום לוטשת עיניים בזוג הידים שאוחזות בה מרימה את הראש לבדוק של מי הפנים ופורצת בקול מחאה.
חבל לי בשבילה שתיווצר לה נחמה רק אצלי יהיה לה קשה יותר בהמשך במעברים העתידיים. ועכשיו בעלי גם יהיה מנוע מלהרים אותה על הידים תקופה ארוכה בעקבות הניתוח שעבר.
קוטרית שכמותי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
