איני יכולה להסכים עם צורת העמדת הדברים. זה לא שהתינוק החליט מה הוא מעדיף, אלא שהיו כאן התערבויות שונות שגרמו לו להגיב כך - היה הפמולן, שהשפיע על החלב, הוא קיבל בקבוקים, ובקיצור - דברים שונים שגרמו לו התנהגות שלו. זה לא שהוא פשוט לא רצה לינוק יותר, שזה לא קורה בגיל הזה, של חמישה חודשים, כי הוא זקוק לחלב, וללא ספק אם הוא זקוק לחלב, ואמא שלו מייצרת את החלב, אין סיבה שלא יקבל את החלב אם שלו. ולגבי החברה עם התינוק שלא רצה את החלב - היה הרבה יותר הגיוני לבדוק מה הבעיה בהנקה, מאשר להגיד שכמה טוב שעברה לבקבוקים. אלא אם כן זה מה שהיא רצתה. הרי כאשר תינוק לא רוצה את הכסא ברכב, או התרופה, או את האמבטיה אנחנו לא אומרים שצריך לכבד את התינוק, ולא להמשיך ולנסות דברים אלה. לא ברור לי מדוע כאשר מדובר בהנקה תמיד צריך להלך על קצות האצבעות, כדי שחס וחלילה אף אחד לא ירגיש לא נוח. מדוע לא לגיטימי שהאמא תעשה כל מאמץ להמשיך להניק (אם זה מה שהיא רוצה), אלא כל הזמן צריך לחזור ולהרגיע - לא נורא, אם הוא לא רוצה לא צריך וכו'. הרי יש כאן אינספור הודעות איך לשכנע ילד לעשות אמבטיה או לגזור צפרניים - ואף אחד לא אומר שאולי הילד מעדיף שלא.
|
תוכן התגובה:
|