אני לא חושבת שהדיונים האלה טעונים בגלל שקיימת משוואה אמא מיניקה היא טובה, ולהפך לא. כמובן שהמשוואה הזו אינה נכונה, כמו שכבר הסבירו מצויין לפני. הרגשות באים מאיתנו, ולא מאלה האחרים שלכאורה או לא לכאורה שופטים אותנו. גם רגשות האשם הם שלנו. אם יבקרו אתנו על משהו שאנחנו מרגישות לגמרי בסדר איתו- זה לא יעורר רגשות אשם. לעומת זאת, אם יבקרו אותנו על משהו שבתוכנו אנו מרגישות לא שלמות , "לא בסדר" או שיש לנו תחושה של הפסד, או שהיינו צריכות לעשות אחרת- כל הרגשות האלה יעלו על פני השטח כרגשות אשמה, כעס או צער. למעשה, גם אם לא ממש יבקרו, אלא ידברו על הנושא ויציגו צד זה או אחר- הדיבור יעורר אצלנו את התגובה שתיארתי. לכן לדעתי נושא ההנקה כל כך טעון, והוויכוחים כרוכים ברגשות אשם, עלבון ופגיעה. ולכן דווקא האמהות שמאוד רצו להניק ולא הלך להן- הכי נפגעות מדיונים בנושא.
ד"ר ליאת הולר הררי, פסיכיאטרית, פסיכוטרפיסטית, ומדריכת הנקה
|
תוכן התגובה:
|