שלום! להלן הסבר קצר לגבי אדים ולחות באוויר. אני מקווה שהוא מדוייק דיו: (מבוסס על הרצאותיו של פיינמן בפיסיקה - הרצאה מספר 1).
נסתכל על כוס מים. בכוס נמצאות הרבה מאד מולקולות, המושכות זו את זו. זו הסיבה, שהמים נשארים בכוס ולא הופכים לגאז, כלומר, מתאדים. למים יש טמפרטורה מסויימת, ולכן המולקולות נעות, רועדות, כל הזמן. יש כאלה שרועדות יותר, ויש שרועדות פחות, וניתן לתאר זאת באופן סטטיסטי. מדי פעם, ישנה מולקולה שמקבל מספיק אנרגיה על מנת לברוח מהכוס, ועוברת לאויר שמעל לכוס. באותו אזור של אויר יש יותר מולקולות מים מאזור שרחוק מהכוס, ולכן קורה מדי פעם התהליך ההפוך: מולקולת מים נקשרת מהאויר חזרה לכוס המים. כך נוצר מצב של שיווי משקל. אם נגרום לאויר שמעל לכוס לנוע, ולהתחלף, נפר את מצב שיווי המשקל. ועוד מים יעברו מהכס לאויר. במכשיר אדים קרים, מגדילים את השטח האפקטיבי ע"י פיסת בד או שווה ערך, כך שהמים יטפסו בה. כך האידוי הוא יותר מהיר. אבל אילו מולקולות עוברות לאויר? המהירות ביותר - ה"חמות" ביותר! לכן הכוס מתקררת. במכשיר אדים חמים, מגדילים את האידוי ע"י חימום המים - מתן אנרגיב גדולה יותר לכל מולקולה, ולכן מצב שיווי המשקל הוא של יותר מולקולות מים ליחידת נפח של אויר. כיוון שהאויר מתחמם שם, הוא עולה למעלה, ולכן מתחלף, והתהליך חוזר על עצמו. כאשר מחממים את המים מספיק, לכל המולקולות מספיק אנרגיה על מנת לעבור לאויר. זוהי נקודת הרתיחה.
עורו! עורו! גמרתי לספר, עכשיו אפשר להמשיך לישון. לילה טוב, צב.
|
תוכן התגובה:
|