|
3/1/2004 21:16
|
במבי
|
מאת:
|
|
אהמממ... אהמממ...
|
כותרת:
|
לא יודעת מה להגיד לך. אם לא הייתי בעצמי חווה את הקושי להיפרד ממנה (שנה+5), הייתי אומרת בטח שלנסוע. אבל אני, כמה שקל לי לשחרר אותה בהרבה מקומות, מה שהכי קרע אותי היה להוציא אותה למיטה משלה, לפני כחודשיים. לה זה עבר בקלות מדהימה, לי זה היה קשה. ואתמול פעם ראשונה היא ישנה אצל סבתא (כאן, מעבר לגדר) ואנחנו יצאנו לסרט ולאכול, וזה גם ממש קרע אותי. ומצד שני - הרגשתי עם זה ממש טוב. לה היה נורא כיף ולנו גם. ובאנו היום בבוקר ואחרי שהיא ברחה באופן סמלי, היא באה והתמרחה עלי והיה הכי כיף בעולם. בדיוק בדרך חזרה מהסרט אמרתי לחבר שלי שאני לא יכולה לדמיין לנסוע בלעדיה לכמה ימים. שהייתי עושה את זה, אבל זה היה קורע אותי. זה משונה לי, כי לא הייתי חושבת על עצמי ככה. חשבתי שזה משהו(חופש) שאני אזדקק לו. ובכל זאת, אחרי כל זה - הייתי נוסעת. אני חושבת. אפרופו סרט וסבתות - עלינו על השעה האולטימטיבית לסרט: יום שישי 6 בערב. הקולנוע כמעט ריק, ויוצאים כשלא מאוחר מדי ואפשר אפילו להמשיך לאכול או לשתות, (כמעט) בלי לקרוס מעייפות.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|