סליחה אם אשמע תמציתית. את יכולה להבין שלאמא לשניים אין זמן אינטרנט בלתי מוגבל...(-:
אני רק יכולה לומר לך שיותר מהכל את בוודאי כועסת על עצמך. והכעס הזה יוצא בהרבה מצבים דווקא על הגדול.
אז דבר ראשון תסלחי לעצמך ותביני שעברת שינוי אדיר ועברת לידה וזה לא קל. אל תנסי להיות סופר מאמי.
אל אבל אל תוותרי על הגדול. את לא חייבת לביות איתו הרבה או לעשות איתו דברים מיוחדים אלא פשוט לתת לו המון המון מגע. מלהיות אמא טואלית עבורו את בעצם "זרקת" אותו מהידיים שלך ותפסת את התינוקת. בשבילו זה הלם. הוא זקוק למגע שלך, לחיבוק, לליטוף, לנשיקות. גם אם אין לך כוח לעמוד...בישיבה. המון המון מגע. המון.
לא מתחברת לבולשיט של "זמן איכות עם הגדול". זה נורא יפה בתאוריה אבל בפרקטיקה את עייפה אחרי לילה לבן עם הקטנה, את אחרי לידה, את אחרי שפעת קשה... מהזמן איכות עם הגדול יכולה לצאת רק קטסטרופה. אבל כן למצוא כמה פינות שקטות של 5 דקות כל פעם לחיבוק ומגע, אולי להקריא סיפור, או סתם לתת תשומת לב מלאה.
וגם תביני שאת לא יכולה להיות טוטאלית. את צריכה להחליט מהם הדברים שחשוב לך לשמר בגידול הילדים ואיפה את יכולה להתגמש. לדוגמא, אני שימרתי את ההנקה, המנשא, הלינה המשותפת. אבל לא כל יום אמבטיה לקטן ולא כל יום מסז'.
מקווה שעזרתי קצת ותהיי חזקה!
|
תוכן התגובה:
|
