הבת שלי כמעט בדיוק באותו הגיל ומכיוון ויש לה מן הרגל מוזר כזה לצבוט את הידיים של מי שהיא אוהבת בשביל להרגע (אני יודעת שהזה מוזר אבל היא החליפה עור בחיתול או בובה או "חפץ מעבר" אחר) גזיזת ציפורניים אצלינו היא אקוטית! אנחנו קוראים לזה "צביטוש". לעניינינו: מזמן גיליתי שסיפור זה הדרך הטובה ביותר להעביר את הזמן הזה ולהצליח במשימה. אז המצאתי סיפור שאני חוזרת עליו בכל פעם, לפעמים זה דורש שכנוע קצר לפני ומצב רוח מסויים מצידה, אבל עם מעט סבלנות אנחנו אפילו נהנות (נדמה לי...) מהמטלה הזו. הסיפור לידע כללי הוא על איך היא רוצה לעשות "צביטוש" לכל הילדים ומתקנים והחיות בגינה וכשאף אחד לא מסכים היא הולכת לאמא והיא (אמא) גוזרת לה ציפורניים ואז כל הגינה עומדת בתור כי כו-לם רוצים צביטוש. מפגר משהו אבל עובד. תמציאי את הסיפור הרלוונטי לכם וזה יעבוד לדעתי. בהצלחה
|
תוכן התגובה:
|