כשלגיסתי היה הרפס בשפתיים, היא אפילו לא נגעה בבת שלי, כדי של יהיה מצב של הידבקות. לא יודעת איפה היא שמה את היד שלה, אבל שבוע היא לא נגעה בבתי. זה היה צעד שהיא יזמה. אני הייתי רק אומרת לה לא לנשק בשום מקום, אבל היא גם רצתה להיזהר עוד יותר, מה שנכון מאוד לדעתי.
אבל, כשלי היה לפני כמה שבועות, לא יכלתי לא לגעת בבתי. אז רק השתדלתי לנשק אותה על הבגדים, וודאי וודאי שלא בפה. הייתי צריכה להיות זהירה יותר. מודה. אבל קשה קשה לא לנשק...
אני גם קיבלתי את ההרפס בילדותי, מאמא שלי. כבר הרבה שנים שאני איתו ביחסים משתנים.... בעיקר שונאת אותו.
אין שום ספק שעם הרפס לא מנשקים גם לא על המצח. פשוט לא. ואני לא מבינה איך היא מוכנה לקחת את הסיכון שהיא תדביק.
אז בלי להתבייש, פשוט תגידי לה לא לנשק עם הרפס, כי שמעת שלבן של חברה שלך היה פצע לאחר שהאמא נישקה אותו, או משהו כזה.
אין לא נעים בדברים האלו, לדעתי.
נני
|
תוכן התגובה:
|
