רק פחות חודשיים, וגם ילדה שנייה. זה מעניין כי עם הראשונה בכלל לא הגעתי למצבים כאלה והנקתי רק 3 חודשים. אז גם אצלנו, בלילה נרדמים רק עם יניקה ורק אמא ואמא כדי להרגע, אז אני לא מסוגלת לעזוב אותה ואפילו הפסקתי לצאת בערבים בלעדיה. לא בא לי לתת לה עוד תמ"ל (מכל מיני סיבות גם קצת חשש לאלרגיה) ומכיוון שזו הדרך שבה בחרתי וכך הרגלתי אותה, אז אני מרגישה מחוייבת לכך עד שהיא תגדל עוד קצת ודברים יסתדרו מאליהם. לגבי בקבוק, היא גם לא כוכבת בזה, אבל זה כבר נראה לי יותר חשוב בתור הרגל, כי בכל זאת היא כבר אוכלת הרבה מוצקים וחייבת שתיה, אז אני דוחפת לה מים בכפית עם הארוחות, ונותנת לה כל יום בקבוק, והיא משחקת אתו ומדי פעם אני "תופסת" אותה עושה כמה מציצות. לא להתייאש, להציע לו כל יום עד שבסוף ילמד. (למרות שהיא לא מזהה לדעתי את הקשר בין צמא לבקבוק). לגבי הנסיעה שלך, אם יצא לפועל, לא חושבת שתוכלי להשאיר אותו. אלא לנסוע עם עוד מישהו שיוכל לעזור לך.
|
תוכן התגובה:
|