|
13/7/2004 09:22
|
נועה ברקת
|
מאת:
|
|
חוויה מתקנת
|
כותרת:
|
כמו שציינו קודמותי עברת טראומה בלידה הראשונה וכעת עם ההריון השני את מגלה סימנים פוסט-טראומטיים של חרדה, מחשבות חוזרות ונשנות על הלידה, מתח ומועקה.
את מציינת שאת לא יכולה להעלות זאת אפילו בשיחה עם הפסיכולוגית שלך וקודם כל אני שמחה לשמוע שאת בטיפול ומקווה שיש לך יחסי אמון עם המטפלת שלך ושאת תמצאי כוח לספר לה על כך מפני שהיא יכולה לעזור לך להתמודד בצורת הטובה ביותר.
התמודדות עם טראומה כוללת בתוכה שלב ראשון חשוב ביותר של הודאה בטראומה וזה כבר ביצעת למעשה. השלב השני, החשוב מאד הוא לספר את הטראומה לאדם מימן, זו יכולה להיות הפסיכולוגית שלך (שהיא מיומנת בעיבוד החויה הרגשית שלך) או מישהי שתחום ההתמחות שלה הוא לידה ואז אורנה או מירב או דיאנה הן אפשרויות חשובות. הרווח שלך משיחה כזו יכול להיות גם הבנה חדשה של מה שהתרחש בלידה הקודמת שלך, הבנה של מה השתבש, מה גרם לטראומה שלך ומכאן התחלה של ניסיון תיקון.
מנסיוני, עצם העובדה שתספרי את מה שקרה כבר יעזור לך לארגן את החוויה, לעבד אותה ויקל על התסמינים שלך.
ההתכוננות ללידה הבאה, דמיון מודרך וכו', הם רעיונות מצוינים, אבל רק אחרי שיהיה לך ברור יותר מה קרה לך קודם לכן.
אני מאמינה גדולה באפשרות תיקון, וכבר ראיתי ושמעתי על הרבה נשים שחוו חוויה מתקנת ומרפאת בלידה חוזרת.
בהצלחה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
