עננתי יקרה כתבת כל כך יפה, כל כך נכון, מהלב והראש והקישקעס.... אני זוכרת את ההרגשה הזאת, של התפעמות, התרגשות כל כך גדולה, שלא הבנתי איך עולם כמנהגו נוהג? למה לא עוצרים את העיתונים מלרדת לדפוס.... כי הרי המסע הזה של השנה הראשונה ביחד הוא עצום ונפלא,מרגש, מעצים ומתפרץ מביא אותנו למחוזות שלא ידענו שקיימים, אפילו ש"הספקנו" לראות חצי עולם ולעשות כל כך הרבה לפני.... ברכות חמות חמות לאלעד המקסים, שרק אתמול כשסידרנו לו את האלבום, צחקת על ה"תמונה של גיל חצי שנה", כי הוא היה רק בן מספר שבועות, והנה עכשיו אפשר כבר לסדר לו כמעט את התיק לביצפר, "פהפה" או לא "פהפה"????? וחיבוק חם ואמיתי לך, אמא של אלעד (וגם על הדרך לאבא של אלעד וסבא שלו) ושתידי שאני יותר ממאושרת להיות כאן,מעבר לרשת, ולהתרגש איתכם ביום החגיגי הזה! ןעכשיו אני הוכלת לקרוא שוב את סיפר הלידה שלכם, אפילו שאני זוכרת כל פרט ופרט, כה בשביל להתרגש עוד קצת איתכם.... רוני פוני ויריב מצטרפים , דרכי לברכות החמות! שלך, מכ-ל הלב, יעל.
|
תוכן התגובה:
|