לקחת את הזמן ולהיות עם הקטנה במעון, ככל שידרש. ברוב הגנים קיימת מדיניות בה במשך שלושה ימים מעלים בהדרגה את זמן השהות במעון עד ליום מלא, ובד בבד הם מעודדים את ההורים להפרד כמה שיותר מהר. לעניות דעתי, יש להתעקש על להשאר עם הילדה גם ימים שלמים. בהתחלה להיות יותר מעורבים, ומן הסתם היא תצמד אל ההורה שיבוא איתה. לאט לאט היא תתחיל לחקור את הסביבה, אך נוכחותכם תשרה ביטחון. סביר להניח שאחרי כמה ימים תוכלו להשאר לשבת על כיסא בפינה, והיא כבר תגדיל את המרחק הפיזי ביניכם ואפילו לא תציץ כל רגע מאחרי הכתף. מכר שלי נהג כך, ועלי לציין שהיה זה למורת רוחה של הגננת, אך התנהלות זו הוכיחה את עצמה בהסתגלות של הבן שלו לגן. אני בזמנו לא השכלתי לנהוג כך. נהגתי עפ"י הנחיות הגננת, השארתי ילדים בוכים בגן, ואני מצטערת על כך עד היום. נכון שהם הפסיקו לבכות אחרי כמה ימים, אבל, המבט הזה של השלמה עם העיניין כאין ברירה, נחרט עמוק בזיכרוני, ועד היום לבת שלי שהיא כבר בגן חובה קשה מאוד להפרד בבוקר.
שיהיה בהצלחה, והמון כיף לקטנה. מעון מעולה בהחלט יכול להיות כיף גדול. איריס
|
תוכן התגובה:
|