|
28/8/2004 20:50
|
ליאתה
|
מאת:
|
|
טוב, ואחרי שנרגעתי מהעצבים, אני מצטרפת לאיריס גוב...
|
כותרת:
|
מסכימה עם כל מילה של איריס לגבי הדרך להפרד בגן. חייבת להגיד שזה היה אחד השיקולים שלי כשחיפשתי גן, למצוא גננת בראש שלי מהבחינה הזאת, שאני אדע שאני לא אצטרך להלחם איתה לכשיגיע הזמן. (זה, אגב, טיפ למי שמחפש גן לגבי אחת השאלות שכדאי לשאול: מהי מדיניות הפרידב בתחילת השנה).
אני אומרת את זה מנסיון שיש לי בעבודה על ילדים בני שנתיים. ההבדלים בהסתגלות (וב"תופעות הלוואי", כגון הפרעות שינה) בין ילדים שההורים שלהם לקחו את הזמן והיו קשובים לצרכיהם לבין ילדים שההורים שלהם האיצו בהם להפרד היו תהומיים (מובן שהיו גם יוצאים מן הכלל, אבל אני מדברת על הרוב).
לכו עם הילדים שלכם. גם אם נראה לכם שזה לא יקרה לעולם - רק אם תהיו שם בשבילם הם יוכלו לתת לכם ללכת. זה יהיה יותר נעים לכל הצדדים.
בברכת בהצלחה לכולם והסתגלות נעימה,
ליאת.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|