|
29/8/2004 22:31
|
**
|
מאת:
|
|
מנסיון אישי
|
כותרת:
|
כשאנחנו נפרדנו בתנו היתה בת שנתיים ו-10 חודשים. אני ובתי עברנו דירה ואבא שלה נשאר בבית. כיוון שהבית היה חלק מחייה זה מאד הקל. הוא סידר לה את החדר שלה מחדש ויש לה חדר אצלו. אני חושבת שזה מאד חשוב שלילדה יהיה חדר אצלך ולא פינה. זה יתן לה הרגשה של בטחון ושייכות. שיהיו לה צעצועים ובגדים וכל מה שהיא צריכה בקטן יותר. גם אנחנו התייעצנו מקצועית - זה מאד עוזר. הסברנו לה את המצב - שאבא נשאר בבית ואמא ואת עוברות לבית חדש ושאנחנו מאד אוהבים אותה וכמו שילדים לפעמים לא מסתדרים אז גם אמא ואבא לא כ"כ מסתדרים עכשיו אבל תמיד נהיה אבא ואמא שלה ותמיד נהיה משפחה. ההסבר צריך להיות קצר וברור. אצלנו היא מיד הבינה ובחרה להתעלם - היא פשוט קמה והלכה לענייניה.
אני מסכימה עם דנה - ילד צריך אבא ואמא. ושהאבא יקח חלק פעיל בחייו ולא יבלה אחה"צ ויחזיר לאמא. זה מאד תלוי באבא בד"כ.
אצלנו הסדרי הראיה הם יום באמצע השבוע ובסופי שבוע - לסירוגין יום שישי או שבת כלומר אם בשישי היא אצלו אז הוא לוקח מהגן והיא ישנה אצלו עד שבת בבוקר. כך הפרידה היא לא ארוכה מדי (במיוחד בשבילה כי קשה לה להפרד ממני להרבה זמן) וגם היא רואה את אבא שלה בודאות פעמיים בשבוע.
עד גיל 3 וחצי הסכמנו שהיא לא תישן אצלו. חשוב לדעתי לעשות זאת בהדרגה ולא ללחוץ על הילדה. כשמתחילים עם השינה מומלץ להתחיל בסופשבוע ולא באמצע השבוע. אצלנו זה לקח זמן עד שהיא הסכימה לישון אצלו כמובן מעורבים עוד כל מיני גורמים שמשפיעים הרבה פעמים (כמו למשל מערכות יחסים חדשות) ומעלים את רמת ההתנגדות מצד הילדה. בסופו של דבר הכל מסתדר והיום כשהיא בת 5 אני יכולה לומר שהיא שמחה ללכת אליו והיא מאד מודעת למה שקורה. כשהיא פוגשת ילדים חדשים היא ישר מספרת להם את קורות חייה - שאבא גר בבית הישן שלה כשהיא היתה תינוקת עם החברה החדשה שלו ושהיא ואמא גרות בבית אחר וכו'..
אבל שיהיה ברור ילד להורים גרושים בד"כ לא מוותר והרבה פעמים הוא מנסה להדביק את הוריו חזרה בדרכים שלו ותמיד צריך להעיר אותו חזרה למציאות בעדינות.
חשוב לשתף פעולה בגידול הילדה ולהיות מעורב כמה שיותר אתה רק תרויח מזה!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
