|
30/8/2004 12:49
|
סאלוש
|
מאת:
|
|
את עושה מצוין
|
כותרת:
|
המשפט הזה, "ומה יהיה כשתצטרכי להשאיר אותה" הוא אחד החסרי הגיון שיש. בעצם, בואי ניקח את זה לקיצוניות.
אולי ניתן לתינוק בן יומו סטייק? כי: מה יהיה כשהוא יצטרך לאכול סטייקים?
אולי נשלח תינוק בן יומו לגן, שילמד להסתדר לבד, כי: מה יהיה כשהוא יצטרך ללכת לגן?
וכך הלאה... תהליכי גדילה, התפתחות נפשית, התהליך הטבעי שגורם לכך שכל תינוק גדל והופך למסוגל להפרד מאימו...
כל אלו ידאגו לכך שבבוא היום הילדה שלך תהיה מסוגלת להפרד ממך. ההגיון של לגרום לה סבל מיותר עכשיו, כדי שבעתיד היא תתמודד טוב יותר, הוא מגוחך למדי. זה רק יגרום לה להתמודד רק יותר, כי זה יפגע לה בבטחון. יש לה פרס ענק - אמא שיכולה ורוצה להשאר איתה בבית בתקופה הכל כך יקרה ונפלאה הזו - ואמא שמסוגלת כרגע לתת לה את הקרבה המקסימלית האפשרית. זה דבר מדהים, ואל תנסי לפגוע בדבר הזה. כל דבר בזמנו.
אגב, זה מיצג את גישת "הפוך על הפוך" שהתחלתי מתישהו לשים לב שעובדת מצוין. איך לימדתי את סתיו (שנה ושמונה) לאסוף את הצעצועים? ע"י כך שהצעתי לה כל פעם, ולא הכרחתי אותה מעולם. פשוט אני אוספת ובסופו של דבר התחשק לה (בד"כ) להצטרף אלי. חברה שלי שמכריחה את ביתה לאסוף את הצעצועים כל ערב, כבר הפכה את זה לעימות. הכל בזמן שלו, הכל באופן טבעי. הכל יגיע. בסוף כולם נפרדים. בהתחלה עדיף להם להיות קשורים.
עוד על בכי ופרידות את יכולה לקרוא ב"התינוק יודע". אז תהני מהבת שלך כי נשמע לי שיש לכן קשר מצוין.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|