ותרופות זה לא חתלתול....
יש כמה פסיכיאטרים סימפטיים מאוד שפגשתי בחיי, במעבר למתן תרופות ידעו גם להעניק קשב רב סימפטיה וחום אנושי.
אני חושבת שגם את מבינה שהתגובות שלך הם כבר לא בגדר הסביר, שיש משהו משונה בהתנהגות שלך, משהו בלתי נשלט.
כיוון שהמקור של הכל הוא במוח, אז כרגע יש איזה מעגל דפוק/קצר במוח (אם ניתן לפשט) שנותן הוראה להתנהג כך ובזה אפשר לטפל בתרופות.
אני מסכימה שהתרופות לא עושות הוקוס פוקוס ובדרך כלל עובר חודש עד שהן משפיעות ועל כל אדם התגובה קצת אחרת- אצל אחד תגובה מצויינת ואצל האחר פחות או בכלל לא ואז משנים תרופה.
התרופות הפסיכיאטריות א-י-נ-ן ממכרות. אפשר להפסיק ליטול אותן תמיד.
תמיד חבל לי שאנשים חיים עם איזשהו כאב או בעיה "נפשית" ובשל כך מונעים מעצמם טיפול שיכול להיות להם טוב ולשפר את איכות חייהם.
הרי אם היה לך פצע גדול ומכאיב על היד לא היית מותירה אותו לא מטופל נכון?
המון בהצלחה- ואל תפחדי גפ הפסיכיאטר הוא בן אדם.
|
תוכן התגובה:
|