קודם כל, ברוכה הבאה!! לאן אני מתקשרת כדי למצוא אותך? שלחי לי מס. טלפון באי-מייל, טוב?
נועה חמודה, צר לי על היומיים האלה. בעיקר כשהיגעת עם כל-כך הרבה ציפיות. גם אנחנו כשהיינו בתאילנד, כל היום שמענו על הפיגועים והיה נורא. ממש היה קשה לא לתת לזה להשפיע. אבל היום, זה לא מה שאני זוכרת. רק דברים טובים.
זה שהמצלמה הלכה - זה חרא. אין מה להגיד. אבל כפרה. יכל להיות שמשהו אחר, הרבה יותר חשוב, הרבה יותר כואב היה אמור להישאר מאחור, ולא כך קרה בסוף. (ככה אני מנסה לחשוב).
בעניין ההזנחה, הרחפנות וכו'. נועה'לה, את בחיים, אבל בחיים לא תיתני שאי-משהו יקרה, יפריע, יעמוד בדרכו של אביתר. את הכי קשובה לצרכים שלו, ובנוסף-את רק בן אדם. את תעשי ה כ ל שיהיה לו טוב, ויהיו דברים שיעלו בכל אופן, אבל ככה זה בחיים, וזה רק עוזר לנו להתחזק. המטבח לא סטרילי?? אז מה-עזרת לו. הוא לא יהיה ילד צמר-גפן. אם היית חושבת שזה יפגע בו (נגיד שהוא, שלא נדע, אלרגי בטרוף) היית חושבת על זה שבועיים לפני ומארגנת שיהיה סטרילי עד שתגיעי. ככה את. את אמא נהדרת ואישה נהדרת. ואל תשכחי שבתוך כל זה נמצא יואל. את ויואל, אתם הורים מקסימים!! הטבעיות והרגישות ושמחת החיים שבה אתם מגדלים את אביתר היא לא דבר של מה בכך-וזה מה שחשוב. כל השאר פיצ'פקס. אני ממש לא דואגת לך מקסימה שכמוך.
אז יאללה, צרי קשר וננסה להיפגש!!
חיבוק חם ליואל, ותוסיפי גם נשיקה לאביתר :)
|
תוכן התגובה:
|