|
14/9/2004 15:42
|
ליאורקה
|
מאת:
|
|
אולי זה הזמן להחליט החלטות...
|
כותרת:
|
מיואשת יקרה, קודם כל, אכן הרצון "להיעלם" עבר ועובר לכולנו בראש בתקופות של יאוש וחוסר אונים. לא נישמע לי שאת מתכוונת ברצינות להתאבד אלא שאת במצוקה גדולה. מה שכתבה לך הותיקה שאבא שלה התאבד היה מאד חשוב בעיניי - תמיד תזכרי עד כמה את חשובה ומשמעותית עבור הילדים שלך. אבל, יקרה, את צריכה גם להיות חשובה עבור עצמך ואולי צריך לעשות קצת סדר בבלאגן. אני לגמרי מסכימה עם ריש שבן אדם מובטל הוא גם בן אדם שהבטחון העצמי שלו נפגע, שמרגיש חסר תועלת וחסר אנרגיה - ואת זה אני יכולה להגיד לך ממקור ראשון, כמובטלת בטיטו. נכון שאנחנו יחסית במצב בסדר מבחינה כלכלית אבל נפשית זה פוגע ואני מנסה לחשוב מה היה קורה אם גם הייתי צריכה לפרנס שני (או יותר?) ילדים... אני מתארת לעצמי שהייתי על הפנים. לא יודעת איזה מן בן אדם בעלך בדרך כלל, כמה זמן הוא כבר מובטל, מה הוא עשה ואיך היה קודם אבל אולי אתם צריכים לשבת ולדבר בנחת ובשקט ולהחליט החלטות. נגיד שעד אחרי החגים בעלך בבית כי בדרך כלל קשה למצוא עבודה בתקופת החגים - אז מה הוא הולך לעשות? אם קשה לו עם הילדים אולי הוא יכול לעשות דברים אחרים? ואז, אחרי החגים - אם אין ברירה מבחינה כלכלית אז אין ברירה. יהיה עליו להתפשר ולעבוד במשהו שאולי נראה לו פחות אבל יביא כסף הביתה. יתכן מאד שזה יהיה זמני, עד שימצא משהו אחר, אבל אין ברירה! ובינתיים, הייתי מציעה לך לנסות לעשות עם הילדים דברים מחוץ לבית ובלי בעלך. לבלות קצת זמן בנפרד, עם חברות ומשפחה. האם יש לך עוד חברות עם ילדים? אני בטוחה ששם תוכלי לקבל המון תמיכה ואולי אף עזרה. ונסי לא להתיאש. ככה זה, החיים הם עליות וירידות והחדשות הטובות הן שבדרך כלל אחרי ירידה באה עליה...
מאחלת לכם שהשנה הזאת תביא עמה רק דברים טובים, ליאורקה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|