1. לארגן ארוחות אצלך בבית. שכולם יביאו את האוכל והכלים, ואת תנדבי רק את המקום. ככה לילדים הגדולים יותר יש מה לעשות (כי הם בבית שלהם), ולתינוק יש את הלול / מזרן פעילות שלו. חוץ מזה, במגרש הביתי תמיד יותר נעים מאשר בבית של מישהו אחר, כשאת צריכה לשים לב שאף אחד לא שובר פורצלן / מצייר על הקירות / מלכלך את המיטה של מישהו אחר.
2. לארגן ארוחות חג עם חברים. זה לא מופרך כמו שזה נשמע. בטוח יש לכם זוגות עם ילדים, וביחד קל יותר מאשר לבד. כולכם תוכלו גם לקטר ביחד על ההורים (ספורט אולימפי בחוג מכרי).
3. לארגן בייביסיטרית לארוחה אחת. תצאי לבד לגמרי, בלי אף אחד משלושת הילדים. ככה תוכלי גם להנות באמת מהארוחה, וגם תדעי שהילדים בידיים טובות.
4. לזרוק הערה פולניה לחלל החדר - "נו טוף, אני מעדיפה לא לאכול כלום כי ממילא אני בדיאטה...".
5. להידבר מראש עם אחד האורחים האחרים שיעזור לך באותה ארוחה ספציפית, כדי שלא תצטרכי לארגן את זה תוך כדי האוכל, עם כל הרגשות השליליים שמלווים את הענין.
6. להגיע עם חברה רווקה, שתדע מראש שהיא באה לעזור לך לאכול "כמו בןאדם".
7. להכין טבלת יאוש למילואים, ולספור אחורה (עוד יום עבר, זה פחות יום של בדידות....)
8. לחייך - העולם שמח יותר ככה.
9. להבטיח לעצמך שאת תחנכי את ילדייך להיות רגישים יותר לזולת מהמשפחה שלך.
חג שמח יותר מהיום,
קרן
|
תוכן התגובה:
|
