פשוט לא לצפות לאכול. לדעת מראש שאוכל אח"כ, כי הרי אין שום סיבה שאחרים- כלומר- מי שלא בחר להוליד את הילדים שלי- יאכלו אוכל קר... ואני ממש לא אומרת את זה מתוך ביקורת, גם אני מצפה שיעזרו לי וגם מקבלת עזרה, וגם אותי היה מעליב אם למרות הרמזים והבקשות המפורשות לא היו עוזרים לי, אבל- במקום לדעת מראש שתתעצבני ולכן לא ללכת, תחליטי מראש שאת אוכלת אחרי כולם- בשביל זה המציאו את המיקרו-גל- תחממי לך אוכל כשהידיים האחרות פנויות ותאכלי כמו בן אדם שפוי. חוצמזה- הקינוח ייצטרך לחכות עד שתגמרי- וזה יכול להיות מניע מצויין לעזור לך בפעם הבאה. (וגם אולי אם פשוט תשבי ולא תאכלי הצורך שלך יבלוט יותר). בכל אופן, אני מוצאת שהשלמה עם המצב עוזרת לי להיות מאושרת, במקום להתעצבן. פשוט תדעי שאת עומדת לאכול אח"כ. (זה גם עובד לי יופי בימים של מחלות של הילדים- ברגע שאני לא מנסה להספיק עוד דברים אלא מתמסרת לחולה- הכל קל יותר- והרי גם אם אנסה לא אצליח..?!). אגב- יש לך שלושה- השניים האחרים פשוט ישבו ואכלו? אולי חלק מבני המשפחה התעסק איתם ואת לא שמת לב כי היית מרוכזת בהתעסקות עם התינוק? שתהיה שנה טובה... תמי.
|
תוכן התגובה:
|