סבתא של בעלי ז"ל מתה בגיל 96 או 94, לא יודעים בדיוק בת כמה היתה. היא היתה אוכלת כל החיים אוכל מלא שומן, חריף , עוגיות ועוגות, מטוגן - בקיצור - אסון לבטן. האמת היא גם היתה עושה אוכל מרוקאי ממש ממש טעים. והיא מתה , זקנה ובריאה. בחיים לא סבלה משום מחלה, כל בוקר היתה הולכת לבית כנסת עד היום האחרון שלה. והנה סבא שלי, כבר בגיל 40 היה חולה באיזה עשר מחלות קשות, היה מקפיד לאכול אוכל ללא סוכר, אלא פירות וירקות, הוא בעצמו היה ד"ר ,היה גר ברוסיה , הולך לעבודה ברגל בשביל הטונוס, ומת כמו מסכן סובל ממחלות קשות בגיל 69, בשנה האחרונה שלו לחיים בכלל לא יכל ללכת. אז הנה לך הבדל של שמיים וארץ - אחת שלא שמרה ולא היה לה בכלל מודעות, והיא יצאה בסדר כגמור, הלוואי אליי ככה :-), ואחד שמגיל צעיר בדק ושמר ומת בסבל. באמת, יש משהו במה שכתבת. אבל עדיין - בשביל השקט הנפשי, אולי כדאי לשמור?
|
תוכן התגובה:
|