אפילו לתפור הם לא ידעו! הם התערבו אצלך באלימות מזעזעת. גופך יודע ללדת אבל היית צריכה להתמודד עם צוות מרושע שרק רצו לגמור עם זה, והלחיצו אותך כי שוב: רצו לגמור עם זה ולא היה להם איכפת ממך בכלל. לא פלא שכך את מרגישה פחד מלידה חוזרת. הייתי אומרת שאת אפילו סובלת מפוסט טראומטיזם, משהו דומה שנפגעי אונס סובלים. אז תקחי מישהו כמו אילנה שמש, ותזהרי אלף פעמים עם מי את יולדת. את לא צריכה 'ליפול' על אנשים כאלו שוב! ועוד משהו: יש דרך להמנע מהתערבויות כאלו וזה כמעט תמיד מצליח: תעברי את הצירים כמה שיותר בבית, ותחכי לרגע האחרון. כאשר תרגישי שאת ממש לא יכולה ותחושת לחץ אז זה הזמן להכנס לבית החולים. אם את לא בטוחה תוכלי אפילו להיות בקרבת מקום לבית החולים ולטייל שם. תמיד תוכלי להחליט להכנס. כל עוד שאת בחוץ את חופשיה לנפשך תוכלי לאכול, להסתובב, לטייל, להכנס למסעדה.. להיות עם בעלך.. אבל כאשר תרגישי שהצירים חזקים מדי ואת ממש לא יכולה להמשיך ללכת ותחושת לחץ צורב כל ציר, זה הזמן להכנס.. רוב החברות שלי שעשו כך ילדו בין דקות ספורות לשעה מאז שנכנסו לבית החולים.. חברה אחת שלי אפילו נכנסה לבית החולים אחרי צעדה שעשתה מביתה במרחק של 6 רחובות. היא עברה 2 לידות טראומאטיות עם הרבה קרעים, ואחד התינוקות אפילו נפגע, אבל בלידה השלישית כאשר נכנסה לבית החולים ברגע האחרון, עברה שעה והתינוק פשוט יצא. אבל דבר אחד היא לא שמעה לעצתי: היא נתנה להם להשכיב אותה על הגב, מה שסיבך את הלידה שלה והתינוק קצת נתקע. אני לא יכולה לתאר לעצמי מה היה קורה אילו היתה נכנסת 'בזמן' והיו פוקעים לה את המים או מזרזים... היא רצתה ללדת על הצד, והיא הרגישה את התינוק ממש מתחיל להחליק מתוכה אבל כאשר הצוות תפסו אותה בכוח והשכיבו אותה על גבה התינוק הפסיק לרדת. אל תפחדי מזה. תעמדי על שלך ותלדי באיזה תנוחה שתרגישי הכי טוב. תחזיקי איתך מישהו כמו בן זוגך (אפילו לא דולה, כי היא לא תוכל לעזור ותראי למה: במידה והם ינסו להכריח אותך להיות בתנוחה שלא נוח לך או ינסו לפקוע את המים נגד רצונך או להתווכח איתך על כל דבר שאת לא רוצה, תצעקי: תעזור לי או כל מה שתסכמו ביניכם והוא יצטרך להרחיק אותם פיזית ממך להניח לך במנוחה כדי שתוכלי לחזור לתנוחה שרצית. גם כן, תכתבי תוכנית לידה ובה תסכמי כל מה שתרצי. ובשורה התחתונה, תזהרי עם מי את יולדת. עם האנשים הנכונים לא תצטרכי כאלו מאבקים בכל מקרה.
|
תוכן התגובה:
|