הלידה במאיר נרשמה כאכזבה, ולכן ההתלבטות שלי הפעם לובשת פנים ממש קיצוניות. מצד אחד אני עדיין מפלרטטת אם כי ברופף מאוד עם רעיון לידת בית, מצד שני, יש בי איזה דחף להגיד יאללה יהיה בסדר, אם אפידורל אז אפידורל, והלוואי שיהיה מהיר יותר כדי שלא נצטרך, והעיקר (שימי לב) לא לבנות הררי ציפיות, לא להתאכזב, לא לסחוב אל הפוסט פארטום עוד תיק מיותר.
המניעים שלי ממש השתנו במהלך השנים האחרונות. שלא תחשבי, אני עדיין חושבת שלידה פיזיולוגית עדיפה מיליון מונים על לידה התערבותית, אבל אני לא יודעת אם אני, במצבי הנוכחי, רוצה להיכנס למירוץ המחויבות הזה. לכן ליס, על מגרעותיו, נראה לי כמו פתרון נוח.
ושוב, דווקא שמעתי סיפורים מצוינים על לידות שניות שם. כאלו שנרשמו מראש, כמו שאני עתידה לעשות, למסלול הלידה הביתית (יש שם כזה) והיו מאוד מרוצות.
|
תוכן התגובה:
|