הרי יוגה אני עושה, כדור פיזיו קניתי, את כל התה המגעילים אני אשתה, ואפי-נו אני אקנה, ורענון הכנה ללידה אני כנראה גם אעשה, ואת הספר של אילנה שמש אני קוראת עוד פעם, כי אני זוכרת איך הרגשתי ש"אני יכולה לעשות את זה" אחרי הפעם הראשונה. אז זה לא שאני מגרבצת מול המחשב ואומרת לעצמי, יאללה, מה שיהיה יהיה. אבל אני מתאמצת, ממש, לא לתת לכל זה להשתלט לי על האג'נדה. להזכיר לעצמי את מה שחזרתי וכתבתי פה לעשרות אימהות, שההורות חשובה מהלידה, ושאני לא צריכה להוכיח לעצמי או לאחרים כלום. המטרה שלי היא לידה בריאה. לי ולעובר. ה"מה שיהיה, יהיה" הוא המנטרה שלי לבדיעבד, לא למלכתחילה.
|
תוכן התגובה:
|