שמתי לב שרשמת שאתם בחרדה "מתי יהיה שוב הבכי" והייתי מנסה לשנות את המחשבה ל"איזה כייף לנו כשיש חיוכים" ולעזוב את מה יהיה. החרדה הזאת עוברת אליה ורק גורם לה לביות יותר עצבנית. דבר שני, לא הייתי מתעלמת מהבכי. תני לה לבכות אבל תהיי לידה. אם את לא יכולה לשמוע תגידי לה שאת הולכת לחדר סמוך וכשתסיים את תחזרי. קשה לייעץ בדיוק למקרה הספציפי שלך בלי לראות את כל התמונה. מה שבטוח, אי אפשר לרצות אותה כל הזמן, תחשבי עם עצמך מה הגבולות שלך ותעמדי עליהם. (שלא תגיעי לחודש תשיעי כשאת מרדימה על הידים כמו שהיה אצלי...)
|
תוכן התגובה:
|