פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
2/2/2005 23:47 עינת מ מאת:
לכולן, כותרת:
היי,
גם אני כאן בדיון הזה מוצאת את מקומי, ומודה לכן על החשיפה של ה"פאשלות" האמהיות שלנו.
ורד, את ממש אבל ממש מתארת צהריימים שאני ביליתי עם בני. עם המון רצון טוב שילך חלק וזהו שלא תמיד הולך חלק.

אני לא בטוחה שזה נגרם לגמרי מחסך אצלי כמו שליאתיתי מתארת חוץ מאולי חסך בזמן לעצמי, ולגבי זה אין לי איך לשנות, במציאות שלי כאמא עובדת. מה גם שאני מקבלת המון עזרה ואמפטיה מבן זוגי.

אצלי, נראה לי שזה אי יכולת להתמודד עם מצב מסוים בו אני מאוד כועסת. ממש כמו הקטנים, ההתמודדות עם כעס מתבטאת בדרכים לא מתורבתות. נראה לי שאני כמו ילדה בת שנתיים וקצת (במקום בת 32 וקצת) לפעמים צורחת, לפעמים מתפרעת, לפעמים אלימה (לא מרביצה אבל לא עדינה) כשמעצבנים אותי, מכאיבים לי, מעליבים אותי. לא בכל פעם, עוד איכשהו, אני משתלטת על זה רוב הזמן. הכעס הזה מתפרץ החוצה עם ילד בגיל שנתיים, כי הוא הוא.

גם אצלי נראה לי שהמקור הוא התגובות של אמא שלי לכעס. (ואני סולחת לה, היא עשתה עבודה מדהימה עם הרבה פחות כלים ותמיכה מאשר לי יש) גם היא בטח ניסתה אבל לא הצליחה תמיד לרסן את עצמה ואני פשוט לא למדתי איך להתנהג כשאני מאוד כועסת. ואיך, איך אני יכולה לצפות מהבן שלי שיתנהג כאדם מתורבת גם כשהוא מאוד כועס אם אני לא משמשת לו דוגמא.
עוד דבר הוא שנראה לי שהרצון להיות אמא "מושלמת" משחק כאן גם תפקיד. וגורם להתייסרות מיותרת(?) על התפרצויות זעם.

אצלי זה לא משהו שקורה ביום יום אלא פעם ב... שאני מרגישה שעברתי את הגבול מבחינת ביטוי הכעס שלי.

האם יש מה לעשות בענין? לקבל ולהשלים עם זה?

ולדרבוקה, אני חושבת שפסיכולוג באמת יכול לעזור לך ללמוד איך להתמודד עם לחץ/כעס/תסכול ולעזור לך לוותר לעצמך שמותר לך לא להיות אמא מושלמת מכילה כל הזמן. גם תדעי שאת לא לבד בענין הזה.

אשמח לשמוע את דעותיכן,

עינת




תוכן התגובה:


תגובות נוספות
2/2/2005  20:52 קודם כל קחי אויר... - לילך
2/2/2005  21:33 גם אני עשיתי היום משהו שאני לא גאה בו - ורד
2/2/2005  21:38 טיפול אולי יעזור - שלי
2/2/2005  21:43 אני ממליצת על דורית אמיתי דור (ל"ת) - מרינה
2/2/2005  21:54 הם נרדמו, המלאכים. - דרבוקה
2/2/2005  22:19 יקירתי - שמש
2/2/2005  22:45 ורד... תודה - לירון
2/2/2005  22:45 הייתי שם, ממליצה בחום על טיפול בפרחי באך. מחזיר אותך לעצמך, כמו שאת מכירה ואוהבת, ומזכיר לך כמה הם אוצר. טיפול אצל מישהו רציני!!! (ל"ת) -
2/2/2005  22:47 יקרה, - ליאתיתי
2/2/2005  22:50 ולורד - ליאתיתי
2/2/2005  23:10 איך להסביר לכן בלי להסגיר את עצמי? - דרבוקה
2/2/2005  23:25 לדרבוקה - אמא לשניים
2/2/2005  23:28 אמא לשניים, את מוכנה להרחיב? - דרבוקה
2/2/2005  23:36 דרבוקה - אמא לשניים
2/2/2005  23:46 ורד, וואו, את מדהימה (ל"ת) - מנול
3/2/2005  00:01 לורד, ממש צורם לי שלילדה יש פצעים בפה שעלולים להיות מדבקים ולוקחים אותה לשחק בגן העיר. (הכוונה במשחקיה שליד שילב,הבנתי נכון?) גם אנחנו משחקים שם ומאוד לא רוצים להדבק בפצעים בפה!!! (ל"ת) - רוני
3/2/2005  07:24 הבוקר אני מרגישה טוב יותר - דרבוקה
3/2/2005  08:43 עו משהו קטן - קנגרו
3/2/2005  08:47 רוני אנא הוסיפי תו מזהה לשמך (מחשש לפיצול אישיות:) (ל"ת) - רוני
3/2/2005  08:59 דרבוקה, ורד - נורית של ניצן ונעמה
3/2/2005  09:14 וואו, טוב לדעת שזה לא רק אני! - דליה
3/2/2005  09:22 תודה. ולרוני המודאגת - ורד
3/2/2005  10:01 לדרבוקה בהצלחה - מירב בב
3/2/2005  10:03 כמה טוב לשמוע אתכן... - דרבוקה
3/2/2005  10:23 אני חושבת שככה זה אצל הרוב: יפה מבחוץ ומכוער מבפנים. את לא לבד. (ל"ת) - לא הפעם
3/2/2005  11:03 לא הפעם - את טועה. לכל אחד מאיתנו יש בעיות ומגבלות, אבל לא אצל כולם הן מאותו סוג (ל"ת) - מירי2
3/2/2005  15:18 אולי פשוט את צריכה להתייחס לעצמך קצת?? - ורד שלשחר
3/2/2005  18:41 לורד, כתבת לענין, מדהים אותי שיש פה מישהי שמכל מה שכתבת נתפסה דווקא למשחקיה בגן העיר........ טוב נו יש גם כאלה (ל"ת) - אורחת פורחת
3/2/2005  20:10 דרבוקה יקרה - ליאתיתי
3/2/2005  21:14 אז מה לא בסדר אצלי? - דרבוקה
4/2/2005  12:56 התכוונתי לאויר ב-ריאות (שאיפה עמוקה....). (-: (ל"ת) - ורד שלשחר
5/2/2005  19:48 מצטרפת בהתלהבות למעגל המדרבקות. מאד מתופף גם עבורי - רותי קרני הורוביץ
6/2/2005  21:01 דרבוקה - מקווה שהוצאת הקיטור עזרה ואת מרגישה יותר טוב.... (ל"ת) - ורד שלשחר
6/2/2005  22:19 ורד, מקסימה שכמוך! - דרבוקה


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש