 |
 |
|
| פורום | השבוע | אינדקס | אופנה | יוגה | גברים וצירים | היום שאחרי | הצילו צירים | תזונה | מאמרים | חדשות | ראשי |
| 3/2/2005 08:59 | נורית של ניצן ונעמה | מאת: |
| דרבוקה, ורד | כותרת: | |
|
(תסלחו לי אם אחזור על תגובות קודמות. קראתי מאוד סלקטיבית כי המחשב שלי אטי להחריד): דרבוקה - אני חותמת על כל מילה של ליאתיתי בדבר הצורך למצוא מה מרוקן לך את רזרבות הכוחות והסבלנות. זה לא חייב להיות דבר אחד, אולי זה מכלול נסיבות החיים שלך כרגע, אבל האינטואיציה שלי הולכת בכיוון של העבודה. אצלי העבודה משמשת לעיתים קרובות מפלט מהבית, מקום לנוח, להירגע ולשחרר קיטוֹר (וגם קיטוּר). אם את אשת חינוך, אולי העבודה שלך היא המשך ישיר של הבית, ואז זה באמת קשה ללא נשוא. אם זה מדבר אליך, אשמח לעזור לך לחשוב הלאה. דבר נוסף - כשאת עם חברה אחרי הצהריים, את לא מתפרצת רק בגלל שיש לך קהל ואת עושה לו הצגה, או גם בגלל שזה באמת יותר קל? כי עבורי, להיות לבד עם הילדות כרוך הרבה פעמים בחוויה של בדידות וחוסר שליטה, ולהיות בחברת אימהות וילדים נוספים הרבה יותר קל ונכון לי (ואני מאמינה שגם לילדים). מה את אומרת? ומחשבה אחרונה - גיליתי שכשאני תשושה, עצבנית ורק מייחלת שהזמן יעבור, ניצן מגיבה לזה לא טוב. היא נהיית עצבנית ומנסה לבדוק כמה אני יכולה לסבול אותה. לעומת זאת, אם אני מצליחה לעשות איזה סוויצ' בראש, להרפות ולהתמסר בלי לחשוב על הדברים שאני רוצה / צריכה להספיק בזמן הזה, היא נרגעת וכל האינטראקציה בינינו משתנה לטובה. הכל נעשה הרבה יותר קל. אולי שווה לך לנסות לעשות סוויצ' כזה ולבדוק מה קורה. ורד אהובתי - לפני ואחרי הלידה ניצן ביקשה המון על הידיים, במסגרת הניסיונות שלה לוודא שמקומה כתינוקת שלנו שמור. הזכרת לי איך אחרי הלידה הייתי לוקחת אותה על הידיים ואומרת לה: "זוכרת איך כשנעמה הייתה בבטן לא יכולתי לקחת אותך על הידיים? איזה כיף שעכשיו אני יכולה!" - אמרתי את זה לגמרי בכנות והרגשתי שזה עשה לה טוב לשמוע שגם אני מתגעגעת אליה ושהלידה הביאה אִתה גם משהו חיובי (לצד הרעת התנאים הכללית, כמו שהיא חוותה את זה). |
תוכן התגובה: | |
תגובות נוספות
| 2/2/2005 20:52 | קודם כל קחי אויר... - לילך |  |
| 2/2/2005 21:33 | גם אני עשיתי היום משהו שאני לא גאה בו - ורד | |
| 2/2/2005 21:38 | טיפול אולי יעזור - שלי | |
| 2/2/2005 21:43 | אני ממליצת על דורית אמיתי דור (ל"ת) - מרינה | |
| 2/2/2005 21:54 | הם נרדמו, המלאכים. - דרבוקה | |
| 2/2/2005 22:19 | יקירתי - שמש | |
| 2/2/2005 22:45 | ורד... תודה - לירון | |
| 2/2/2005 22:45 | הייתי שם, ממליצה בחום על טיפול בפרחי באך. מחזיר אותך לעצמך, כמו שאת מכירה ואוהבת, ומזכיר לך כמה הם אוצר. טיפול אצל מישהו רציני!!! (ל"ת) - | |
| 2/2/2005 22:47 | יקרה, - ליאתיתי | |
| 2/2/2005 22:50 | ולורד - ליאתיתי | |
| 2/2/2005 23:10 | איך להסביר לכן בלי להסגיר את עצמי? - דרבוקה | |
| 2/2/2005 23:25 | לדרבוקה - אמא לשניים | |
| 2/2/2005 23:28 | אמא לשניים, את מוכנה להרחיב? - דרבוקה | |
| 2/2/2005 23:36 | דרבוקה - אמא לשניים | |
| 2/2/2005 23:46 | ורד, וואו, את מדהימה (ל"ת) - מנול | |
| 2/2/2005 23:47 | לכולן, - עינת מ | |
| 3/2/2005 07:24 | הבוקר אני מרגישה טוב יותר - דרבוקה | |
| 3/2/2005 08:43 | עו משהו קטן - קנגרו | |
| 3/2/2005 08:47 | רוני אנא הוסיפי תו מזהה לשמך (מחשש לפיצול אישיות:) (ל"ת) - רוני | |
| 3/2/2005 09:14 | וואו, טוב לדעת שזה לא רק אני! - דליה | |
| 3/2/2005 09:22 | תודה. ולרוני המודאגת - ורד | |
| 3/2/2005 10:01 | לדרבוקה בהצלחה - מירב בב | |
| 3/2/2005 10:03 | כמה טוב לשמוע אתכן... - דרבוקה | |
| 3/2/2005 10:23 | אני חושבת שככה זה אצל הרוב: יפה מבחוץ ומכוער מבפנים. את לא לבד. (ל"ת) - לא הפעם | |
| 3/2/2005 11:03 | לא הפעם - את טועה. לכל אחד מאיתנו יש בעיות ומגבלות, אבל לא אצל כולם הן מאותו סוג (ל"ת) - מירי2 | |
| 3/2/2005 15:18 | אולי פשוט את צריכה להתייחס לעצמך קצת?? - ורד שלשחר | |
| 3/2/2005 18:41 | לורד, כתבת לענין, מדהים אותי שיש פה מישהי שמכל מה שכתבת נתפסה דווקא למשחקיה בגן העיר........ טוב נו יש גם כאלה (ל"ת) - אורחת פורחת | |
| 3/2/2005 20:10 | דרבוקה יקרה - ליאתיתי | |
| 3/2/2005 21:14 | אז מה לא בסדר אצלי? - דרבוקה | |
| 4/2/2005 12:56 | התכוונתי לאויר ב-ריאות (שאיפה עמוקה....). (-: (ל"ת) - ורד שלשחר | |
| 5/2/2005 19:48 | מצטרפת בהתלהבות למעגל המדרבקות. מאד מתופף גם עבורי - רותי קרני הורוביץ | |
| 6/2/2005 21:01 | דרבוקה - מקווה שהוצאת הקיטור עזרה ואת מרגישה יותר טוב.... (ל"ת) - ורד שלשחר | |
| 6/2/2005 22:19 | ורד, מקסימה שכמוך! - דרבוקה | |