|
9/2/2005 23:23
|
ריש
|
מאת:
|
|
מירי
|
כותרת:
|
האם לדעתך שינויים קוסמטיים יעשו את החברה והסביבה בביה"ס לפחות אלימה?
אני יכולה לספר לך שחברה שלי, גננת נתבקשה ע"י ההורים לחנך את הילדים לכבד את אביך ואת אמך, כי זה מאוד קשה להם בבית, למשל.מה דעתך? בשלב הבא המורים והגננות יבקשו מההורים העסוקים להביא תמונות כדי שלא יתבלבלו כשאלה יבואו לאסוף אותם...
האם לדעתך תלמיד שצריך את הכדור השני של הרטלין שלו (כי השפעתו פגה בערך בצהרי היום) יהיה רגוע ונוח לבריות עד השעה 4 אחה"צ?
האם לדעתך הפערים יצטמצמו בעקבות ישומו של הדו"ח? שהרי פרויקט ההזנה של התלמידים אמור להיות ממומן מכיסם של ההורים. לפני שבוע או יותר פורסם כי בב"ש לא יצא לפועל פרויקט כזה למרות המימון של קרן סקטא רש"י משרד החינוך והרשות המקומית (מממנים 3/4 מהעלות) כי ההורים לא יכלו לעמוד ב60 ש"ח לחודש (הרבע החסר).
האם לדעתך מרכז לידה כדוגמת תה"ש הוא המודל, אז אולי את צודקת ואני טועה. תראי הרפואה ה'ציבורית' שלנו כבר מזמן פשטה את עורה, קיים מחסור בתרופות חיוניות בסל הבריאות (ואנ ילא מדברת על תחלואים נדירים), קיימת תעשיה שלמה של רפואה חצי פרטית ולגמרי פרטית (ראי את שלל הבדיקות והסקירות הפרטיות בהריון אל מול הבדיקה של קופ"ח באמצע שבוע 25, את שלל הבדיקות הגנטיות אל מול הטיי-זקס הממומנת).
אני עדיין זוכרת את היום בו השתחררתי מהצבא וקיבלתי פטור מתשלום לחצי שנה ואח"כ בתחילת הלימודים האקדמיים שלי שהפטור התחדש (עד שרמון שלח את הלויתנים אל חוף מבטחים) ואותי לב"ל לשלם על הממלכתיות החדשה. ולא שיש לי או היתה לי בעיה לשלם, יש לי בעיה עם התמורה ההולכת ומתדרדרת עבור תשלומים גבוהים יותר באופן משמעותי.
ביה"ס או הגן לא יוכל להפוך לבית בתנאים הנוכחיים, כשבקושי יש תקציב לכיסאות ושולחנות (שעוצבו מחדש בגלל ונדליזם), למחשבים (שנגנבו בפריצה האחרונה למרות הסורגים). הניהול האוטונומי מצויין כשיש כסף אך קשה ומכביד כשהקופה ריקה, בדיוק כמו בבית. תראי סביבך, איזורים מבוססים דואגים לגייס ועדי הורים שיתמכו במימון פיצול כיתות הוספת חינוך אפור (בהיר או כהה תלוי בהשקפה) לתוך מערכת השעות. מו"מ נוקשה של ועדים גורם להתקנת מזגנים (לרוב שקל מול שקל עם הרשות המקומית) האם כל אלה יכולו על איזורי מצוקה?
את יודעת מה, פיטורין בכל רגע הן אחלה דיל, בתנאי שמתגמלים את העובד בהתאם לכישוריו. משום מה לא נראה לי שמשרד החינוך מסוגל לבצע מהפך לחוזי העסקה אישיים שיבדקו את כישוריו של כל עובד ויתגמלו אותו בהתאם (איך יבדקו ומי אמור להיות מרוצה וממה?) ולגבי הפיטורין, ניקח מקרה היפוטטי של מורה בחסד עליון שמכוסח עם המנהל שלו אך זוכה לגיבוי מלא של הורים ותלמידים בכיתתו, מה הדין לגביו? מי יכול להחליט?
אני חושבת שכמו הרבה מהפכות במשרדי ממשלה, גם זו תהיה מהפכה שנשלם עליה ולא רק בכסף, אלא גם בחתיכות נשמה שלנו ושל ילדינו.
אני באופן אישי, אם וכאשר יחול השינוי, שוקלת להעביר את צאצאי למערכת פרטית שתעבוד במסגרות קטנות יותר עד שעות אנושיות יותר, ראבק הילד לא צריך להתחיל את יומו ב7:30 ולסיים ב4, ללא הפוגה או תנאים סבירים למנוחה (בעיקר בגילאים הצעירים) רק כי דברת חושב שזה יהיה פתרון מצויין שיצעיד את המערכת קדימה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
