ההתייחסות למורים כאל בייביסיטר. מצד אחד הם צריכים לשמור על הילדים עד 4 כדי שהאמהות יוכלו לעבוד, ומצד שני, איזה באסה, מי ישמור על הילדים ביום ששי?
ההתייחסות למורה כיום היא לא מכובדת ולא מכבדת, וכשזה המצב, קשה לצפות ללימוד ולחינוך כמו שהיה אפשר לצפות לו.
הקמת ועדה שאין בה אף איש מקצוע מהתחום היא רצינית בערך כמו שקבוצת מנהלי בנק ומנהלי בתי ספר יחליטו איך צריך להתנהל בית חולים.
הרבה אנשים לא מבינים מה זה אומר שמורה לוקח איתו את העבודה הביתה, לא זוכרים שכשלמורה יש השתלמות, היא אף פעם לא על חשבון העבודה אלא אחרי שעות העבודה. אנשים חושבים שנורא כיף להיות מורה כי זה יום קצר והמון חופשות.
בתי ספר הוקמו, עם המהפכה התעשייתית, כדי שההורים יוכלו לעבוד. אז נכון שגם מלמדים שם כל מיני דברים, אבל כמות הזמן הנדרשת ללימוד החומר קטנה הרבה יותר מזמן השהות בהם. הרבה זמן מתבזבז על ענייני משמעת ושאר קשקושים. _ועם יישום הדו"ח יתבזבז עוד יותר זמן. תארו לעצמכם למשל הכנת שיעורים עם עוד 34 בני הכיתה. קשה לי להאמין שיהיה אפשר להתרכז._
ועכשיו, כשהדו"ח מכניס פרמטר כלכלי לציונים, קשה לי להאמין שיהיו צדיקים שבאמת ירצו להעניק לתלמידיהם השכלה. מה שחשוב הוא הציון, מבחנים "קשים" שבודקים הבנה ולא שינון יביאו לציונים נמוכים יותר, מורה שלא יספק את הסחורה (ציונים טובים) יפוטר, ורמת הידע, ההבנה, ההשכלה הרחבה שלא לשם המבחן - תרד.
בואו נתחיל בהקטנת מספר התלמידים בכיתה ל 15-20, בואו נכפיל את שכר המורים. אחר-כך נדבר. אני משערת שהתקציב המיועד להקמת מפעל הזנה בכל בי"ס יספיק לעניין.
וכן, ברור שאין טעם לדעתי לחייב הורים שלא רוצים בכך, שילדיהם ילמדו עד 4. יש הורים שיכולים ורוצים להיות יותר עם הילדים שלהם. מותר להם.
|
תוכן התגובה:
|
