אני כל כך מבינה אותך! זוכרת את התקופה הזו עד שטל נולדה. את הרצון העז הזה... אבל, כנראה שלפעמים לגוף שלנו יש קצב משלו. שאני מאמינה, דרך אגב, שהוא לרוב נכון וצריך להקשיב לו.
אז עד כמה שזה קשה, וכמו שאמרו לפניי, קחי נשימה עמוקה ותהני מהזמן הזה של הלחכות ולהתכונן (כבר נאמר שכדאי להנות גם מהדרך ולא רק מהתוצר)...
מחזיקה לכם אצבעות...
|
תוכן התגובה:
|