הפרעת קשב וריכוז הוא שם שניתן למספר תופעות, ולעיתים קרובות (מדי) מוענק גם למגוון בעיות אחרות, שרובן על רקע רגשי, או שיש גם מרכיב רגשי לא מבוטל בהפרעה, ואז כמובן ללא התייחסות אליו לא יהיה שיפור משמעותי. הקושי הרגשי יכול להיות ראשוני - כלומר קשיים בקשב וריכוז הנובעים בעיקר מקשיים רגשיים (כפי שאנשים מוטרדים או עצובים מתקשים להתרכז), או ממקור משני - כתוצאה מהקשיים שמתעוררים כאשר מתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז. בכל מקרה, כדאי שהילד יאובחן באופן מקיף ע"י פסיכולוג. שאלות לגבי תרופות צריך להפנות לרופא המטפל - נוירולוג או פסיכיאטר. לא הייתי מחפשת משהו "חזק" יותר, אלא בודקת מהן הבעיות של הילד ומדוע התרופה הפסיקה להשפיע. אגב, התרופה שהתיחסו אליה היא כנראה concerta, שהיא דומה בפעילותה לריטאלין, רק שהיא פועלת לאורך זמן רב יותר ובאופן אחיד לאורך הזמן. לגבי שיטת אלבאום - היא עוזרת לעיתים, ובחלק מסוגי הבעיות, אך בוודאי שאינה תחליף לאבחון וטיפול מרכזי. יש היום המון ידע ושיטות עבודה המתייחסות להפרעת קשב וריכוז וחבל לא להעזר בהם. בכל מקרה, בהצלחה! רות דרדיקמן, פסיכולוגית קלינית
|
תוכן התגובה:
|