כן זו אני פשוט נתקפתי בחוסר בטחון פתאום, וגם הוא באמת ישן איתנו בחדר ואני שומעת כל "פיפס" שלו ונלחצת. לדברים יש כרוניקה ידועה מראש: מתחיל להתנשם בכבדות, מסתובב בסערה מצד לצד ללא מנוחה ואח"כ בוכה. אם אני מחכה אני י יודעת שזה יגמר בבכי ולוקח לו זמן להרדם שנית, אז מה שאני עושה זה לוקחת אותו אלי, מחבקת, נונת יד, מוצץ , זה לא עוזר, ואז נותנת לו ציצי והוא נרגע. אני יודעת שהוא לא רעב ופתאום אני תוהה אם זה הדבר הנכון לעשות. תודה וסליחה אם בלבלתי.
|
תוכן התגובה:
|