הי שרונה,
נשמע לא פשוט, אולם מצד שני, נשמע לי שאת נלחצת יותר מדי. לגבי 1 - כשיש שניים בבית - לפעמים אחד בוכה ואין ביכולתך לגשת מיד. לפעמים זה הקטן, ולפעמים, מה לעשות - זה הגדול. וכולם צריכים ללמוד לדחות סיפוקים. נשמע לי שאת צריכה להרגיע את עצמך ולהשתדל (עד כמה שאפשר) לא להלחץ מהדרישות של הגדול. מצד שני, את יכולה לנסות לעודד אותו (חיזוק חיובי כלשהו) כשהוא מצליח להתאפק ולהמתין עד שתתפני אליו.
לגבי 2 - קשה לענות בלי להכיר את הילד, אבל גם כאן לא הייתי נלחצת. ילדים שונים מצליחים במשימות שונות בגילאים שונים. יש סיבות רבות לאי-הצלחה במשימות - אם מחוסר עניין של הילד במשימה ועד קושי אמיתי. אני נוטה לסמוך על המכון להתפתחות הילד - שם יודעים לזהות בעיות אם יש, כך שלפי מה שאת מספרת, כנראה שהכל בסדר. אם את יודעת לשים את האצבע על המשימות בהן הוא מתקשה, תוכלי לנסות לאמן אותו בהן. וכמובן כדאי לשאול את השאלה עד כמה את סומכת על מה שאומרת הגננת? אפשר גם להתייעץ עם רופא משפחה/ילדים שמכיר את הילד.
לגבי 3 - יש זמן!!! נסי להתעלם מכל המעירים והמלחיצים. כשיגיע הזמן הנכון התהליך יהיה קצר וקולע, ויצריך הרבה פחות מאמצים מעכשיו.
|
תוכן התגובה:
|
