טוב, על פניו וליתר דיון על הפנים ומרפרוף מהיר אני מבינה שביהמ"ש מפנה את המעוניינים בלידות בית אל המחוקק, בבחינת 'אני לא הכתובת'. ושזכותה של המדינה לעודד, בדומה למענקי עידוד לחיילים משוחררים המתכוונים לעסוק בענפים מועדפים למדינה, גם את היולדות ללדת בבתי"ח.
ושוב חוזר הניגון אודות השכבות הנחשלות עליהן צריך להגן, ובין השיטין מושחלת שוב ההנחה חסרת היסוד שלידות בי"ח בטוחות יותר מבלי להבחין בין סוגי לידות, ושוב מעודדת החאפריות בעצם הזכות לקבל את המענק המטופש אם לידת הבית היתה לא מתוכננת.
ומנגד, למיילדות הבית אין כרגע ביטוח. ובעיני זה מה שחשוב ביותר, הרבה מעבר למענק עידוד ההשרצה תחת עינו של האח הגדול בחלוק הלבן. לא נעים לדעת, אבל הילדים שלנו הם רכוש צה"ל, סליחה, המדינה, מבחינות רבות. אבל אסור לבלבל את המראה שנדחפת מול הפנים ואת הכעס המרדני, עם העובדות החשובות, שכרגע אין חוק המסדיר לידות בית, ושהעוסקים בלידת בית נאלצים שוב לרדת למחתרת.
אבל זה רק מרפרוף. מבטיחה לנסות לקרוא ברצינות בהמשך.
|
תוכן התגובה:
|
