|
29/11/2005 19:32
|
ניל
|
מאת:
|
|
הורות מודעת
|
כותרת:
|
קשה לי לפרט לגבי השיטות השונות כי אני לא ממש מתמצאת. בגדול יש את התיאוריות של הלוחשת שאיתן אני לא מצליחה להזדהות בכל צורה, יש את הגישות של עקרון הרצף, וי עוד כל מיני. הרעיון מאחורי ההורות מודעת זה שהתינוק יוצא מהרחם עם ידע לגבי מה טוב ומה לא. שאנחנו צריכים להיות קשובים אליו ורגישים לרמזים שהוא מעביר לנו וללכת לפי הקצב שלו. הגישה הזאת יוצאת נגד הרעיון של הורות כמאבק בלתי פוסק בין ההורה לתינוק. זה בא לידי ביטוי בכל מיני תחומים - לי מאד עזר הפרק על האוכל שם היא מציעה שיטה נפלאה להצגת מוצקים לתינוק על ידי הצגה של כמה מוצרים מולו כשיש לו את אפשרות הבחירה. אצלנו היא התחילה לאכול ממש מאז שהתחלתי לעשות את זה (לצערי נודע לי על הספר רק אחרי גיל שנה...). בעניין הבכי והתקפי הזעם. הגישה הבסיסית שלה היא שתינוק וילד צריכים לבכות. הבכי משחרר אצלם מתחים שהם צברו עוד ברחם וצוברים יום-יום. שטאומות למיניהן שקורות תינוק הן דבר שהוא יכול לפתור אם מאפשרים לו לבכות ולהוציא אותם. היא ממליצה לתת לתינוק לבכות. כמובן לדעת לזהות מתי הבכי הוא מכאב, מצוקה, רעב וכו' אבל כשרואים שהבכי הוא מתוך צורך לבכות לתת לילד לבכות ולתת לו את ההרגשה שהבכי הוא לגיטימי והוא בסדר. לא לנסות להשקיט אותו או להסיח את דעתו, אבל גם לא להשאיר אותו בצד מבלי לגעת בו. פשוט להחזיק אותו ןלהגיד לו שזה בסדר ואמא כאן לידו ובשבילו. אחרי בכי כזה הילד רגוע לחלוטין. הגישה מאד מפורטת וגם עניין הבכי והתקפי הזעם הוא יותר ארוך ונותן הרבה יותר פרטים אבל כאן כתבתי קצת על קצה המזלג.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
