כאילו ההוצאות מסתכמות רק במטפלת ומעון. ומה בהמשך? גן טרום חובה? וצהרונים? הרי אסור על פי חוק להשאיר ילד לבד עד גיל שש. צריך צהרונים. שלא לדבר על ה"משעגאס" החדש: איסור לעבור כביש לבד עד לגיל 9. מי בדיוק יממן מעביר-כבישים-בתשלום עד לכיתה ד' כדי שאפשר יהיה ללכת לעבודה? מה, זה פחות חשוב מתשלום למטפלת? ומה בדבר חינוך משלים, כמו הוראה מתקנת? איבחונים שעולים הון? והחינוך חינם בהון כסף? וסיפרי הלימוד במחיר יהלומים? ולמה לכל הרוחות חושבים שההוצאות מסתיימות בגיל הרך? את הילד שולחים לצבא? זוהי חובה על פי חוק. בתמורה מתגייסים גם ההורים לתת שרותי כביסה לצה"ל. שלא לדבר על שרותי הסעה וקניות משלימות. רק החודש רכשתי לבני גופיה טרמית וגרביים מיוחדות. רק שני זוגות גרביים, שקיות חימום כימי וחולצה אחת. הכל לא מהסוג הכי יקר. עלה 200 שקלים. המדינה מצפה ממני לתת גב לחייל שלי, ולכן עלי לנסוע למרחקים לא יאמנו, על חשבוני כמובן לטקסים, ולהביא אוכל חם לילד שנשאר שבת. לא אשכח להזכיר חלילה את מימון רשת הקשר של צה"ל. (שנעשית בסלולארי, על חשבון ההורים) בתמורה, המדינה הורידה לי נקודת זכות למס הכנסה, הרי הילד כבר בגיר, עבר את גיל 18. אמור לפרנס את עצמו ב-730 שקלים לחודש... (כאילו מזון בגדים ודיור אין צורך לספק לבחור. בטח! בקיצור, ההצעה של שדולת הנשים מסתכלת רק עד קצה האף, מוגבלת מאד ומרגיזה אותי.
|
תוכן התגובה:
|
