פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
21/3/2007 16:50 דרורית אמיתי-דרור מאת:
נגיעה בעייתית כותרת:
תרשו לי להביע דיעה שלא בענייני המקצוע שלי???
ראיתי מעט מאד מהסדרה ולכן אני פסולה לעדות וכותבת הכל בעירבון מוגבל מאד - אבל:
מה שראיתי היה די מתסכל מבחינתי:

אישה מוכה בחברה החרדית ממשיכה לא להתלונן -וזה "בסדר". זה נורמטיבי. היא "שומרת על כבוד המשפחה" (כבוד???). בוודאי שאיננה מעלה בדעתה להתלונן במשטרה (וגם בתוך המשפחה היא בקושי פותחת את הפה ומקבלת עידוד לשתוק מראש הישיבה וראש המשפחה המכובד).

"קירוב לבבות": הארגון שנקרא "צו פיוס" (שתמך פורמלית - אולי גם תקציבית - בסדרה וכנראה ראה בה סמל ומופת) מחזק את הקיים המייאש: אין קירוב לבבות. גם לא יהיה. כל אחד נשאר בשלו, בחברתו, במעגל הפנימי שלו. אין יציאה ממעגל החברה השמרנית והאהבה איננה מנצחת: הצעירה החרדית תינשא ללא אהבה למי שהוריה יחייבו אותה להינשא לו כדי "למחוק את הכתם" ולהפשיר קצת את הטאבו של החברה החרדית על המשפחה וכדי לשפר את סיכויי אחיה להינשא.
אולי בפרקים הבאים (בוודאי יהיה המשך: "מרחק נגיעה 2") הצעירה החרדית תעזוב את בעלה ותחזור (אולי עם הילדים שבינתיים ייולדו לה) אל אהוב לבה - וכך כל הצדדים יהיו מרוצים: אוכלים את העוגה וגם משאירים אותה שלמה: גם נשארים עם העדה החרדית ומקיימים מצוות כבוד אם ואב, שומרים על שלמות המשפחה, מעלים על נס את הערכים ומשאירים בצד את האהבה והעצמי (בסדרה הראשונה) - וגם נשארים עם האבה וממשים אותה (ב"מרחק נגיעה 2"). אולי הגיבורה החרדית תעשה זאת המסגרת רומן אסור תוך כדי הנישואין (ובעלה יבין זאת, כי "בסך הכל הוא היה פעם חילוני" - כלומר: הוא אדם עם איזה "פגם", הוא לא ממש חרדי, לא ממש דתי, לא ממש מאמין בערכי המשפחה, זה לא בנשפו, הוא ציפור משונה, ניתן להדביק לו תכונות אופי מוזרות ולהרחיב בהזדמנות זו את גבולות המלודרמה. או אולי הדבר יקרה לאחר שאחיה יתחתן ואולי אפילו לאחר מות הוריה בתאונת דרכים או באיזה מות פתאומי אחר. כך לא תגרום להם סבל. אז תוכל ממש לעזוב את בעלה ולהינשא לאהובה.
אינני צינית. אני מנסה לדמיין מה עומד מאחורי כתיבת המלודרמה הזו ואיך ניתן לפתור אותה לשביעות רצונם של יוצריה. בטרגדיה היוונית קראו לזה "זאוס אכס משינה": "האל מן המכונה". זהו האל זאוס, שיורד ממרומי הבמה (או עולה מבטנה) בתוך מכונה בדקות האחרונות של המחזה. בדיוק בנקודה שבה יש לפתור בעיה ואין דרך אלגנטית ואינהרנטית בעלילה לעשות זאת - הוא מופיע ומכריז: אתה תמות, אתה תחיה, הורג את זה, מחייה את ההוא שכבר מת - ומסדר מחדש את העלילה כך שהסוף יתאים למה שהיוצרים התכוונו אליו.

מי שחוזר בתשובה הוא שידוך "סוג ב" וכך גם יישאר: הוא יוכל להינשא רק לנערה "פגומה" שסטתה מדרך המלך הצרה מאד והתאהבה במי שאיננו בבואה של משפחתה או איננו מתאים לרצון הוריה. פעם, לפני שתי מאות, קראו לחתונה כזו "חתונה שחורה": בימי מגפה או צרה גדולה וממיתה היו משיאים שני אנשים פגומים (חולים, בעלי מום, לא ראויים) תחת חופה שחורה שהועמדה בבית הקברות - כדי להעביר את רוע הגזירה. לא התקדמנו הרבה. גם כאן החתונה (שצפיתי בה בטלוויזיה: חתונה ללא אורחים, ללא קהל: חתונה של מנודים) היתה "כפרה".

את השאר לא ראיתי. אם יהיה שידור חוזר ארצה מאד לראות את הסידרה - כי היא הפכה עבורי באקראי (מצפיה בשני חלקים קטנים, שאחד מהם היה אתמול) למסמך חברתי שחשוב לחשוב עליו ועל משמעותו ( מעבר למלודרמה- שהיא אולי יפה, אולי מרתקת בפני עצמה, אבל מעבירה לכולנו מסרים בעייתים מאד לדעתי).

יתכן שפספסתי מסרים אחרים ומאזנים שהובאו בחלקים של המלודרמה שלא ראיתי.
אשמח לשמוע שהתרשמותי מוטעית, כי מה שחשוב זה לא מה שאני חושבת אלא מה היה על המרקע ומה הועבר לצופים.

דרורית אמיתי-דרור
מומחית לגיל הרך
יועצת להורים, גננות ואנשי חינוך
http://www.ganyeladim.co.il/drorit.asp
drorit100@bezeqint.net e-mail:
לתיאום פגישות ייעוץ, הרצאות, סדנאות- טלפון 052-2322420







תוכן התגובה:


תגובות נוספות
21/3/2007  16:57 יש ב- YNET מאמר מאד דומה למה שכתבת על הנצחת הפערים האלו - אסנת גלבוע
21/3/2007  17:28 אכן נוגע לא נוגע. - טלי תקומי
21/3/2007  17:38 דרורית, זה בדיוק העניין אבל הנקודה אחרת לדעתי - ע.פ.
21/3/2007  18:17 מצטרפת לצער - אורית גודקאר
21/3/2007  18:24 ואני רואה את זה קצת אחרת - לי
21/3/2007  18:40 OT- מלונות בניו יורק לדרורית - מהרצליה
21/3/2007  20:48 טלי תקומי, למה לסקול? רק שתדעי שהאפוקליפסה שאת מתארת כבר כאן... - maia
21/3/2007  21:31 אלו החיים וזה עצוב. וחוץ מזה שחקנים נפלאים וסדרה מרגשת. אחלה! (ל"ת) - מכורה
21/3/2007  21:53 בעיני הסידרה היתה הכרזה של מלחמה עלי בתור חילונית והיה ברור שם שהדת שוה יותר מהחילוניות, וזה מעליב אותי. - האחיינית שבאה לישון אצל ד..
21/3/2007  22:23 קצת תגובות אחרי תגובותיכן הנוספות - ע.פ.
22/3/2007  07:28 אהבתי מאוד מאוד את הסידרה, התאכזבתי מהסוף - אורנה דן
22/3/2007  07:56 מסכימה עם אורנה, לא היה שום צו פיוס, כולם נשארו במקום שלהם, ממורמרים, מאוכזבים, אך שומרים על הדרך הישנה באדיקות. - מיכל של נועה
22/3/2007  08:16 מיכל, אהבתי את תיאור הדמעות. לי, התובנות שלך מאד מעניינות - אורנה דן
22/3/2007  09:25 אורנה דן - מה, בתוך לבך לא ידעת שזה הסוף המציאותי היחיד ברוב המקרים ככולם? - ע.פ.
22/3/2007  10:18 סתם שתדעו שאיפרתי אותם לפרומו ......זה שרואים אותם ניצמדים לקיר.....:-) (ל"ת) - מעיין של ליב
22/3/2007  10:21 אני דווקא חושבת שהסוף היה חלום - ט
22/3/2007  10:57 גם אני הבנתי את הסוף בדיוק כמו ט. ניסו לבלבל אותנו.... לקראת העונה השניה. (ל"ת) - חני המדווחת
22/3/2007  11:18 לא מעיין שאני אבין- את כאילו נגעת בפניו המהממות של זוריק???? שאני אמות איך שאני מקנא עכשיו לא יפה להתעלל ככה . (ל"ת) - רונה
22/3/2007  12:10 מסכימה שהמסר לא היה הפשט - מם
22/3/2007  14:12 כן האיש באמת יצירת אומנות גם באופי וגם ביופי (ל"ת) - מעיין של ליב
22/3/2007  14:16 וזה נכון שהם זוג במציאות? אם כן, זאת חצי נחמה... :-/ (ל"ת) - ?
22/3/2007  14:18 גם אני חושבת שזה היה חלום - לירון
22/3/2007  15:55 הם לא זוג... - גלקה
22/3/2007  16:47 אפשר לסכם את הדיון הזה כך, שאם לא תהיה עונה שנייה, אנחנו נשרוף משהו (צמיגים, חזיות, שביסים וכו') מול אולפני ערוץ 2 ? (ל"ת) - מיכל של נועה
22/3/2007  16:48 מה, לירון, באמת? היו סיכות? הללויה! (ל"ת) - מיכל של נועה
23/3/2007  06:41 אכן, הפרק האחרון מאכזב, ואיזה כיף שיש לי שותפות לנאיביות שהיה זה רק חלום רע. ובכ"ז מה הדברים שהכי אהבתי בסידרה? - אורנה דן
23/3/2007  07:18 הערה שלא קשורה לתוכן הסדרה אלא לערוץ 22 - לי


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש