|
21/3/2007 18:24
|
לי
|
מאת:
|
|
ואני רואה את זה קצת אחרת
|
כותרת:
|
דבר ראשון - מה בעצם תפקיד הטלוויזיה? להעביר מסר? לשקף מציאות? להציע מציאות אלטרנטיבית מוצלחת יותר? סתם לתת בידור טוב שיעביר את הזמן? כי למעשה אני חושבת שהסדרה בעיקר נתנה בידור טוב שהעביר את הזמן וגם קצת שיקפה מציאות. וכל זה נעשה לרוב באמצעות טלוויזיה טובה למדי אם כי הפרק האחרון לא היה מאד מוצלח מבחינת טלוויזיה. לדעתי. ההתעסקות עם מסרים של הסדרה נראים לי לפיכך לא רלוונטיים, למרות שמאד מפתה לחפש אותם. מבחינת ניתוח הדברים אני תפסתי את זה קצת אחרת. אבשלום היה הדתי היחיד בכל הסדרה שדיבר בכנות ובצורה הגיונית (לפי ההגיון שלי). כשאהרון הציע לו את השידוך הוא אמר לו שהעניין הוא לא רק זה ששניהם עכשיו סוג ג' אלא שהוא גם מרגיש שבגלל עברו החילוני של אבשלום הוא יוכל להבין את רוחלה יותר. וזו היתה לדעתי נקודה חשובה. רוחלה פחות מקובעת וסגורה ממרבית הנשים בחברה ממנה באה. יש בה או נהיתה בה פתיחות מסוימת. בינינו, האהבה שלה ושל זוריק סתמית לחלוטין. הם נמשכו בעיקר אל הלא נודע זה של זו. אם היתה מתממשת, האהבה הזאת לא היתה מחזיקה יומיים. זה די ברור. עם אבשלום דווקא יש לה הרבה במשותף והוא נראה כמו סבבה בנאדם. דווקא שידוכי סוג ג' מעורבים כאלו יכולים להביא איזו בשורה לעולם החרדי הכל כך סגור ונוקשה שהוצג שם. היא ואבשלום יוכלו להקים בית פתוח ןטולרנטי יותר לדעתי. ולכן הייתי מרוצה מהסוף, גם אם היוצרים לא התכוונו למה שאני הסקתי...זה ככה בקצרה. האשה המוכה, דרך אגב, עזבה את בעלה, וזה גם משהו.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|