כשביתי השניה נולדה, והיא בכתה די הרבה כי סבלה הרבה מגאזים, חברה די טובה אומרת לי יום אחד - הבן הגדול שלך היה הרבה יותר חמוד. ממש נעלבתי.
כשביתי הרביעית נולדה בחרנו לקרוא לה יעל. בקיבוץ שגרנו בו באותה תקופה שואלת אחת האמהות שהבן שלה היה יחד בגן עם הבן שלי איך קוראים לתינוקת החדשה. לאחר שאמרתי את השם היא אומרת לי: זה לא קצת נדוש?
חברה ילדה, ובחרו שם לתינוקת. שם מיוחד, מעט יוצא דופן. כשהיא הולכת לרשום את התינוקת במשרד, עבור משרד הפנים - הפקידה אומרת לה - אתם בטוחים? אפשר עוד לשנות את השם, ואפשר גם לשנות תוך חודש במשרד הפנים. הם נורא נעלבו.
בקיצור - אנשים רבים מדברים בלי לחשוב. המילים פשוט נוזלות להם מהפה. מאחלת לך הריון קל, משמם וילד או ילדה בריאים.
|
תוכן התגובה:
|