|
15/4/2007 10:45
|
טלי תקומי
|
מאת:
|
|
ריש,
|
כותרת:
|
אני מסכימה איתך שהמערכת מתפוררת ולא שווה הרבה, בעיקר כשמשוים אותה ליקום המקביל ב"שוק".
אבל אני לא מסכימה איתך לגבי התור להרשמה לעבודה במשרד. מכירה את המערכת מבפנים. כל שנה נלכדות במלכודת הדבש המורעל נשים פתיות עם קצת מעט מידי ציפיות מהחיים ודעה מוצקה על אמהות ורסס קריירה במדינה המחורבנת שלנו.
המפקחות יושבות להן, מבסוטיות חלאס, במשרדים, במגדל השן, ברחוב השלושה ועושות אן דן דינו, אינעל הקטינו..
והטימטום הוא שהמערכת כל כך חלודה מבירוקרטיה פדגוגית, המפקחות הותיקות כל כך שיכורות מארומת האוריאה של עצמן, כנראה שזה מה שקורה מקצת יותר מידי כנסי מצגות פקה פקה וימי עיון מיותרים וחזרתיים, עד שהן אף פעם לא מתפנות לעסוק בבעיה האמיתית. אין מענה. וזו בעיה א י ר ג ו נ י ת! לא שלהן, שלנו! הצרכנים. אמהות הצרחנים ששותקות יותר מידי.
פעם אחת יביאו איזה מהנדסת תעשיה/עובדת ביקורת/ מומחה ייעול בניהול ויועצת אירגונית טובה, זה נפתר.
אבל לא יביאו בחיים. לא בגילגול הזה. יותר מדי קביעויות על המדוחה (הדחה? חה הח)
וזו הבעיה. אין למערכת הזו כלים, ואף פעם לא היו, כדי להביט לעצמה בעיניה הזגוגיות ,ולהתיעל. להתיעל באמת.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
