אנחנו חוזרים הביתה אחה"צ. בן ה 4 שלי משחק בגינה, אני קורת לו מתוך הבית להכנס לשטוף ידיים ולבוא לאכול והוא לא עונה לי. אני קוראת בקול רם מספר פעמים את שמו ואין תגובה. אני רצה החוצה בבהלה שמא קרה משהו ורואה אותו יושב בחצר ומשחק. אני שואלת אותו : לא שמעת שאני קוראת לך? והוא עונה :כן ואני שואלת: למה לא נכנסת? והוא עונה: חיכיתי שתפסיקי לצעוק...מה את חרשת?...
אתמול הגעתי הביתה אחרי תורנות קשה במיוחד. בערב הכנתי ארוחת ערב טעימה, אח"כ שיחקתי קצת עם השובב, קילחתי אותו, סיפרתי לו 3 סיפורים לפני השינה ואז...אבא שלו עלה לקומה העליונה. הילדון שכח את השעתיים הנפלאות שבילינו ביחד וביקש מאבא לבוא לישון איתו. שאלתי ומה איתי? והוא ענה לי תוך כדי שהוא מתחבק עם אבא שלו: "אמא, את יכולה לחזור עכשיו ליבשת בית חולים ואל תשכחי להתגעגע ...."
|
תוכן התגובה:
|