אני חושבת שבכל מה שקשור לילדים, אין נכון יותר מהפתגם "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". אני מכירה את זה מעצמי. כל נקודת המבט שלי השתנתה אחרי שהפכתי לאם וכל כך הצטערתי והתחרטתי והכיתי על חטא על שטויות שפלטתי לפני שהפכתי לאם. ללא ספק, אני לא מצדיקה את ההורים ששמים את הילדים שלהם במרכז ומפנקים אותם יתר על המידה, ברור שהורות היא משימה קשה ומתישה וכרוכה בוויתורים רבים מצד ההורים (עד כדי כך שאין לי כוח לעוד אחד), אבל, רענן שקד רואה רק את החסרונות. לאורך כל הטורים שלו הוא יוצא נגד הריון וילדים. מדובר בבחור כמעט בן ארבעים שהתחתן לפני פחות משנה ונראה כאילו הוא מתחשבן עם אשתו דרך הטורים שלו בעיתון (אגב, הוא מתחשבן עם עוד כמה אנשים דרך הטורים שלו, את זה יודעים מי שקוראים בבלוג של וולווט). בסך הכל עולה מן תמונה של מיזנטרופ ילדותי שמעדיף את הנשים שלו בובות מין חטובות, וזו זכותו המלאה. זה בסדר גמור ולגיטימי, רק מחזק את הטיעון שלא כל אחד חייב להביא ילדים לעולם. ובנושא הזה, עדיף שיישב בשקט. אני מעדיפה את הכתיבה שלו על נושאים אחרים.
|
תוכן התגובה:
|