|
9/5/2007 10:24
|
שחר
|
מאת:
|
|
הכי חשוב לשמור על "קול", זה שלב נורמלי לגמרי!
|
כותרת:
|
הבן שלי עבר את זה בגיל 4.5, ואני מבינה אותך לגמרי. לי הייתה ממש תחושה של "חטפו לי את הבן החמוד שלי ונתנו לי מפלצת...". אבל זה שלב נורמלי וטבעי לגמרי של בדיקת גבולות, וטוב שהיא עוברת את זה - זה מעיד על רצון לעצמאות, בסך הכל. אז חשוב (למרות שקשה נורא!!!) להישאר רגועה לגמרי, ורק להבהיר לה מה החוקים: מה מותר לעשות לאמא ומה לא, מה מותר לעשות בבית ומה לא, וכך הלאה. את יכולה לשבת עם בעלך וממש להחליט מה תעשו בכל מקרה: מה יקרה אם היא מתחצפת, למשל? האם תושיבו אותה בצד, או תשלחו אותה לחדר? וכך הלאה. נורא חשוב להיות עקביים ונורא חשוב להיות רגועים, למרות שלפחות אצלי לקח כמה שבועות עד שהתחלנו לראות תוצאות. זה קשה אבל אם תטפלו בזה עכשיו זה באמת עוזר, ואני יכולה להגיד לך שהבן שלי בן חמש עכשיו וממש חזר לעצמו...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
