כשהחלטתי לגמול את מיקה מהנקת לילה היא היתה בת שנה וחצי, התחלתי לטחון לה שהציצים עכשיו הולכים לישון עם השמש, כל עוד יש ירח, אין ציצים. בלילות הראשונים שלחתי את בעלי לחבק ולהחזיק אותה בזמן שהיא צורחת (אבל צ ו ר ח ת) לציצי, בינתיים אני ישבתי בחדר השני ובכיתי (אבל אסור להישבר). התנחמתי בעובדה שהיא לא לבד אלה מוקפת אהבה וחיבוקים של אבא. בלילה השלישי כבר לא היה בכי, כל פעם שרצתה ציצי בלילה, הייתי אומרת בפליאה מוגזמת ועם פרצוף מצחיק "אבל ציצים ישנים!" או הייתי שואלת אותה עם יש שמש בחוץ והיא כבר ידעה בעצמה שכל עוד אין שמש בחוץ גם אין ציצי. תוך 5 ימים זה ממש הסתדר.
|
תוכן התגובה:
|
