פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

29/12/2007 13:03 עינב מאת: יקירתי... כותרת: קראתי את הסיפור בדמעות, ופתאום התחוורה לי משמעותה של הקלישאה החבוטה: באתי לחזק ויצאתי מחוזקת... אני רק לא יודעת למה את אומרת שאת לא נוהגת להקשיב לקול הפנימי. לא מכירה הרבה אנשים שמחוברים לקול הפנימי שלהם יותר ממך. ושיודעים לחבר כל כך טוב בין אינטואיציה חזקה לבין קבלת החלטות מושכלת. ועל כך נתונה לך הערצתי התמידית. בוכה איתך, מחבקת אותך, מאמינה בכוחות שלך, ואוהבת אותך. ורוצה להזכיר לך, אפילו שאת הכי גיבורה בעולם, שמותר - וצריך! - לבקש ולקבל עזרה. (ועוד חיבוק גם לאהובך, ששב ומוכיח את עצמו ברגעים הקשים כמשענת סלע איתן) תוכן התגובה: תגובות נוספות 28/12/2007  12:49 לכבר לא.. - רוזי 28/12/2007  12:58 הזכרת לי נשכחות... - גילי אבישי 28/12/2007  13:14 כבר לא בהריון... - ניקי 28/12/2007  14:21 כבר לא יקרה, - ריש 28/12/2007  14:56 יקרה, - יסמין 28/12/2007  17:09 האם אפשר להעתיק את סיפור הלידה המוקדמת שלך למדור אבדן. תודה רבה על השיתוף (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ 28/12/2007  18:05 מבקשת לחזק.. - גלי 28/12/2007  18:41 יקרה - לירון 28/12/2007  21:01 יקרה, העיקר שאת אחרי. - מאמוש 29/12/2007  07:33 מאחלת החלמה שלמה ומהירה מכל הבחינות. - לול 29/12/2007  08:13 לרותי - כבר לא בהריון 30/12/2007  07:34 שולחת לך חיבוק ענקי ודומם - הדס 30/12/2007  16:27 קוראת שוב ושוב... - דנית

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש