אני כל הזמן מתלבטת בסוגייה הזו. גם אנחנו עוד לא השארנו לבד ללילה. בקושי שעתיים במשך היום וגם זה לא ככ קל. אבל נכון, אולי גם באשמתנו. ז"א, אשמתי. כמו שע.פ ומאמוש כתבו, קשה לי מאוד לשחרר. אני גם בהריון שני וכן רוצה לנסוע מתישהו לפני הלידה עם החצי אבל ממש לא בטוחה שנצליח לעשות כן בסוף וחבל לי. אצלי יש בעיה שאני רואה שהיא לא ככ אוהבת להיות עם סבא/סבתא משני הצדדים. אני כאילו מרחמת עליה אבל יודעת שזה גם בגלל העובדה שהיא לא רגילה ואני שם. יש גם כל מיני דברים אחרים שמפריעים לי אצלם ביחס אליה (ושני הצדדים מטורפים עליה) ולי קשה להרפות ואני בטוחה שהיא מרגישה את זה גם. מה עושים!?!?!?!? קשה מאוד. אבל ................ אם הייתה לי נסיעה לחו"ל על הפרק לא בטוח בכלל שהייתי מוותרת על זה. מכורה לחו"ל.
תהני. ותספרי איך היה מכל הבחינות. שנשכיל.
מיה
|
תוכן התגובה:
|