שהם נמצאים בשלב אחר לגמרי בחיים שלהם מאיתנו, ולא כל מה שמתאים לנו צריך להתאים גם להם. ילד עם וירוס שהוא קווצ' יכול לא לאכול כמעט בכלל כמה ימים טובים, לא לישון כמו שצריך וכו'. הוא מאבד משקל כשהוא נמצא בשלבים מאוד חשובים של גדילה והתפתחות. להבדיל ממך או ממני. גם אני כשאני חולה לא לוקחת תרופות. אני יודעת שזה יעבור לבד (וירוסים וכאלה). אבל אצל ילדים זה לגמרי שונה. איך אני יכולה להסביר לתינוק בן שנה או שנתיים שאין צורך לקחת עכשיו אקמולי כדי להרגיש יותר טוב כי זה במילא יעבור לבד!?!?!? איך הוא אמור להבין למה הוא צריך לסבול עכשיו? או שפשוט אין צרוך להסביר ויש לראות אותו קווצ' במשך כמה ימים? אל תשכחי שגם רוב הילדים הקטנים חולים הרבה יותר מאיתנו, וזה משפיע עליהם בכל רובד של חייהם. ולא, אף אחד לא טען חלילה שאת מתעללת בהם. זו לא הייתה הכוונה בכלל! ועוד נקודה למחשבה - בל נשכח שאין באפשרותם לומר לנו עד כמה הם סובלים. אני יוצאת מנקודת הנחה שאם הילד קווצ' זו הדרך של הגוף שלו ל"כבות" את עצמו ולשדר לי שהילד שלי סובל. דווקא ילד צורח לי נראה פחות סובל כי יש לו הרבה אנרגיה להביע את זה. מיה
|
תוכן התגובה:
|