ובוודאי שנפגש, נדבר שתתחילו לנוע לכיוון ויהיו לכם תכניות קונקרטיות.
וכן, אני יודעת שזה עובד. אני כותבת בכנות מס' 2 שלי אינו צדיק, הוא נראה מלאכי ומקסים אבל טרוריסט מוכשר מאין כמוהו! גם אצלו כל בעיה מסתכמת באיזה תאור אמורפי של מצב דמיוני על גבול ההזייתי (בגן "א" נתן לי לאכול זחל, והזחל הזה הסתובב לי בבטן ואז הייתי חולה, אז אני כבר לא חבר של "א". או חמור מזה "כל הילדים הגדולים בגן צחקו עלי והגננות ישבו שם ולא אמרו כלום!" נושא שעבר בירור מעמיק והתגלה כבדיה מקורית ומסוגננת היטב).
אני לא חסידת וולדורף (כי אני לא לגמרי מכירה והאיש עם התנגדויות עזות), וללא קשר, טקסים קבועים הם הכרח עבור ילד צעיר. הם הופכים את החיים שלו לפשוטים ומובנים יותר. גם אנחנו בנויים 'על טקסים' במידה רבה.
אני שמחה שהשחור התפזר, וש"הילדה הרעה" ההיא הסתלקה אחרי כמה חבטות משחררות במחבט שטיחים ישן :)
ונשבעת לך שלא המצאתי שומדבר בעצמי, אני בטוחה שכך נהגו גם לפני, למרות אימת הצעקות והבכי (גם אם הלא מוצדקים, אבל המאוד מביכים. ועם תוכניתו של חיים הכט זה אפילו יכול להיות מביך יותר;)). כשזה קורה רק לנסות להיות במקום פחות לחיץ ולחוץ, זה לרוב מקל מאוד על כולם. ד"ש, גם לצדקת ולדר. ג'קיל וכמובן לשותף האמיץ. יהיה טוב, הם גדלים נורא מהר (אצל אחרים)...
נתראה!
|
תוכן התגובה:
|
