שמעתי פעם סופרת ילדים חכמה (ברח לי השם שלה...) אומרת בראיון שאם אמא וילד הולכים ברחוב, ורואים משהו לא נעים, והאם מתעלמת וממהרת הלאה ומקווה שהילד לא ראה - היא לא חוסכת לו באמת את המראה הלא נעים. היא פשוט מעבירה לו מסר ברור שיש דברים לא נעימים בעולם, ושלא מדברים עליהם... אני ממש מבינה את הרצון שלכם לגונן על הילד כמה שאפשר, אבל בגיל שש הוא בוודאות כבר יודע ש"יש משהו", ובטח יש לו כל מיני השערות וחששות משלו. נורא חשוב ליצור אווירה פתוחה, שבה יקבל מידע בסיסי ובעיקר יוכל לשאול אתכם הכל. אם אתם לא רוצים שהוא יחשוב על עצמו כ"מסכן" או שהסביבה תתייחס אליו כך, אז פשוט תהיו מאוד ענייניים ותשדרו לו שזה לא משהו נורא ואיום, אלא בעיה רפואית שיש לה פתרון. אני נורא מרגישה את הלחץ והמצוקה שלך, תחזיקי מעמד ונקווה לטוב...
|
תוכן התגובה:
|