|
25/5/2010 13:42
|
סוי
|
מאת:
|
|
פורקת יקרה,
|
כותרת:
|
גם אני שמנתי בשנים האחרונות, וגם אני לא אוהבת את מה שאני רואה במראה, ובטח לא את מה שאני רואה בתמונות. גם אני רוצה שינוי אבל לא לוקחת את עצמי בידיים. אבל - מה שאת מתארת הוא מעבר לבגד כזה או אחר שיסתיר או לא יסתיר. את מתארת מצב נפשי שקשה לי לקרוא. כי יש הבדל בין להיות שמנה מדי / רזה מדי / נמוכה מדי / גבוהה מדי / שעירה מדי ועוד לא חסר דוגמאות, להתבאס מזה מדי פעם ולהמשיך הלאה, לעומת המצב שאת מתארת שממנו את לא ממשיכה הלאה.
את כותבת שלא כיף לך לעשות את כל אותם דברים שהם בעצם הכיף של החיים. לא הצלחתי להבין מהכתוב אם את עושה ו"לא כיף לך" או שאת נמנעת. אני משערת שאת נמנעת, וזה המקום לקום ולעשות משהו ולא להשאר באותו מקום.
אני חושבת שהבטן וכל יתר הפגמים האסטטיים הם לא הבעיה שלך. אני מכירה נשים שסובלות מהשמנה קיצונית וחולנית, ועדיין הן הולכות לים, ולובשות בגד ים ויוצאות לנופש ולבריכה ולאוהלים ובקיצור עושות מה שבא להן, חיות כמו כולם.
יכול להיות שחוסר החשק שאת מתארת הוא סוג של דיכאון, ואת משליכה אותו על עניין הגוף? אולי נשמע שאני הולכת רחוק מדי אבל אני באמת חושבת שאת צריכה עוד היום לפנות לעזרה כלשהי כדי לצאת מהמעגל כי באמת חבל על כל יום, החיים קצרים מדי, ובלי הדברים שעושים לנו טוב, מה נשאר לנו?
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
